פרקי הפתיחה של מגילת אסתר

פתיחה לסדרה "בימי אחשורוש"

פורים הוא אחד החגים הנחמדים ביותר שאני מכיר. אחד הדברים שנותנים לפורים את האווירה המיוחדת, שכולנו אוהבים, הוא מגילת אסתר. העלילה של הסיפור ידועה, ואפשר לסכם את הסיפור בכך שהמן זומם "להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד", אסתר ומרדכי מצילים את המצב ו"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר".

אמנם, כולנו מתחברים לסיפור הסוחף והמרגש, אבל מה באמת רוצה מגילת אסתר לומר לנו? האם מדובר רק בתיאור היסטורי של הנס ותו לא? האם ניתן לדלות מסרים שונים מן המגילה, ואם כן - איזה מסרים מבקשת המגילה ללמד אותנו? מה ניתן ללמוד על משמעות פורים מדברי המגילה?

בסדרה קצרה זו נעסוק במגילת אסתר. נעלה באופן מסודר שאלות כלליות שעולות מקריאת המגילה, נציג את התשובות הנראות לנו, וננסה להגיע למסקנות עקרוניות ומהותיות. חשוב לציין שמדובר בעיקר ב'נקודות למחשבה' - דברינו כאן אינם סגורים וחתומים בטבעת המלך, ושערי הפרשנות אף פעם אינם ננעלים. תקוותנו היא שכל אחד, מגדול ועד קטן, ימצא את הפירוש הנראה לו והיושב על ליבו.

לסיום הפתיחה רק נעיר שהרבה מהרעיונות נלקחו מהספר 'הדסה היא אסתר', ספר מאמרים על מגילת אסתר, ומומלץ מאוד לכל אחד לעיין בו.

מבנה המגילה[1]

כל מי שקורא את מגילת אסתר רואה מיד שניתן לחלקה לשלושה חלקים:

א. סיפורי רקע (פרקים א' - ב').

ב. עיקר הסיפור (ג' - ז').

ג. חתימה (ח' - י').

החלק הראשון מספר את סיפור ושתי, וכולל את סיפור בחירת אסתר ואת סיפור בגתן ותרש.

החלק השני מספר את עיקר הסיפור - מזימת המן וההצלה.

החלק השלישי (והארוך יחסית) עוסק ב'קיימו וקיבלו'.

אנו נייחד לכל חלק עיון נפרד, בתקווה שנעלה נקודות מהותיות ונגיע למסקנות מעוררות מחשבה.

חלק ראשון - סיפורי רקע

מה בעצם מספרת המגילה עד פרק ג', ומדוע מדובר בדברים חשובים, שיש צורך לספר?

כידוע, התנ"ך לא מספר פרטים שאינם נצרכים: המקרא אינו רואה צורך לספר מה אכל יצחק לארוחת בוקר, ובאיזה שעה הלך אחאב לישון. לשם הבנת הדברים, נסקור בקצרה את התוכן של פרקים אלו:

אחשורוש מולך שלוש שנים ומחליט לעשות מסיבה: משתה אחד ל"כל שריו ועבדיו...ושרי המדינות" ומשתה אחד "לכל העם הנמצאים בשושן הבירה... בחצר גנת ביתן המלך". כטוב לב המלך ביין, ביקש המלך להביא את המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יופה. ושתי ממאנת לבוא - והמלך קוצף. לאחר דיון קצר מחליט המלך לתת את מלכותה לרעותה הטובה ממנה, ובנוסף לכך שולח ספרים "להיות כל איש שרר בביתו". חמת המלך שככה, ואז מתחיל החיפוש אחר נערה חדשה.

בשלב זה אנו מתוודעים למרדכי ואסתר. אסתר נלקחת אל בית המלך ו"לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צווה עליה אשר לא תגיד". אחשורוש אוהב את אסתר מכל הנשים, שם כתר מלכות בראשה וממליך אותה תחת ושתי - ושוב משתה. עד כאן הסיפור הראשון.

הסיפור השני כולל סך הכל שלושה פסוקים: בגתן ותרש מבקשים לשלוח יד במלך אחשורוש, אך הדבר נודע למרדכי שמודיע זאת דרך אסתר למלך. בגתן ותרש נתפסים, נתלים על העץ, והדבר נכתב בספר דברי הימים לפני המלך.

המיצג

המפתח להבנת מהותם הסיפורים המקדימים של המגילה הוא הבנת תפקידם כמיצג, כלומר רקע (אקספוזיציה). במילים אחרות, תפקידם של סיפורים אלו הוא לספק נתוני רקע לסיפור המרכזי, ולהוות את התשתית לעלילה שמתפתחת לאחר מכן.

נדגים את הדבר: הסיפור הראשון מסביר לנו איך אסתר הגיע למלכות: המלך קצף על ושתי, סילק אותה, חיפש מלכה חדשה - ומצא את אסתר, שממלאת את התפקיד החשוב ביותר בהמשך העלילה . דרך אסתר אני מתוודעים גם למרדכי, שממלא גם הוא תפקיד חשוב בהמשך.

הסיפור השני (בגתן ותרש) מכין אותנו לפרק ו' - סיפור הרכבת מרדכי על ידי המן.

עד כאן התעסקנו ברובד הפשוט, והסברנו שסיפורי הרקע נצרכים להבנה בסיסית של העלילה המוצגת בהמשך. אולם, ניתן לראות בסיפורי הרקע גם רעיונות ומסרים אשר יביאו אותנו להבנה יותר שלמה ומעמיקה של המגילה.

ברצוני להתמקד במוטיב אחד במיצג, ולהדגים כיצד מוטיב זה משפיע על הבנת המשך המגילה, ומציג רעיון חשוב במגילה.

המשתה במגילה

מגילת אסתר מלאה במשתים וליתר דיוק - יש בה עשרה משתים. אנו נתמקד במשתה הראשון של המגילה, משתה ההמלכה לתושבי שושן (א', ה-כ).

באופן מפתיע, המגילה מקבילה את משתה ההמלכה לתענית מרדכי ואסתר לאחר שנודע להם על הגזירה של המן (פרק ד', ט-יז). נוכיח זאת הן ברובד התוכני והן ברובד הלשוני:

א. הקבלות לשוניות בין האירועים:

1. אחשורוש שולח ביד הסריסים להביא את ושתי (ולהסיר את בגדיה), וגם אסתר שולחת ביד סריסיה להלביש את מרדכי.

2.ושתי ממאנת לבוא בדבר המלך, ומרדכי ממאן ללבוש את הבגדים אשר שלחה לו המלכה.

בהמשך, מרדכי ואסתר מחליפים תפקידים, וההשוואה רק הולכת וגדלה:

3. מרדכי שולח על ידי מתווך את בקשתו לאסתר שתבוא אל המלך אחשורוש, וכעת היא הממאנת, ממש כשם שאחשורוש שלח ביד סריסיו את בקשתו לושתי שתבוא אל המלך - והיא סירבה.

ב. רמזים תוכניים המקשרים בין שתי התמונות:

משמעות ההקבלה

כעת, עלינו לשאול מה בעצם רוצה המגילה להביע בהקבלה זו. אנו נציע רעיון, אך כמובן שאין אונס לקבל את דברינו, ומשמעות ההקבלה פתוחה לפרשנות כל איש ואיש.

נראה, כי בהקבלה בין המקרים מלמדת אותנו המגילה את הבדל בין תרבות פרס לתרבות היהודית. שני האירועים המתוארים הנם אירועים מכוננים, אשר מהווים בסיס להמשך התפתחות העלילה: המשתה הראשון מביא לבחירת אסתר, והתענית מביאה לביטול גזרת המן. ההבדל בין האירועים ובין דרך קבלת ההחלטות זועק - בעוד שהאירועים בארמון המלך נובעים משכרות, הוללות, פריצות והפקרות, בתרבות היהודית מהלך האירועים מושפע על ידי מחשבה ותשובה, זוך וטוהר.

לסיום, נדגיש שוב כי מה שראינו בעיון זה הוא שאירועים שלכאורה מהווים רק רקע עובדתי-מציאותי לסיפור המגילה, בעצם טומנים בחובם רעיונות וערכים אותם רוצה המגילה להעביר לקוראים.