הלכות סוכה וארבעת המינים רבות ומורכבות. ההלכות אינן עוסקות בבניית הסוכה או בבדיקת ארבע מינים. ההלכות הן בעיקר לחג ולחול המועד.
ההכנות לחג
- נוהגים לטבול במקווה לכבוד הרגל. יש להימנע מאכילת סעודה הכוללת נטילת ידים, החל משעה (15:30) כדי שנאכל את הסעודה הראשונה בחג בתאבון. (שולחן ערוך תרלט,ג)
- הדלקת הנר – מברכים שתי ברכות 'להדליק נר של יום טוב', ברכת 'שהחיינו'. איש שמתגורר לבדו ומוטלת עליו החובה להדליק נרות חג נכון שיברך שהחיינו באמירת הקדוש בעת שיושב בסוכה.
סדר הקידוש
- סדר הקידוש בלילה: ברכת הגפן, אשר בחר בנו מכל עם , לישב סוכה, שהחיינו. ישנן מסורות שונות לאופן אמירת הקדוש: א) הגר"א (על פי הרמב"ם) – עומדים בעת אמירת הקדוש ומברכים "לישב בסוכה" ויושבים. ב) רמ"א– מי שנוהג כל השנה לקדש בישיבה אומר את הקדוש בישיבה. (שולחן ערוך תרמג,ב)
- סדר קידוש ביום: נחלקו הפוסקים: יש אומרים שיברך "לישב בסוכה" אחר ברכת בורא פרי הגפן, ויש אומרים שיברך "לישב בסוכה" בשעה שבוצע על הפת, ולא בעת אמירת הקידוש. כל אחד ינהג לפי מסורת אבותיו. אמירת הברכה על ידי המקדש או הבוצע פוטרת את כולם ואין צורך לחזור ולברך פעם נוספת.
ישיבה בסוכה
- ברכת לישב סוכה ואמירת המוציא בחול המועד: קיימים שני מנהגים יש המברכים לאחר שברך המוציא לחם את ברכת לישב בסוכה. ויש המברכים לפני שמברך המוציא לחם מן הארץ בעת שיושב. (שולחן ערוך תרמג,ג) לעדות המזרח הרב עובדיה יוסף פסק שמברך בעת שעומד בסוכה לאחר נטילת ידיים לפני שיושב לאכול ומנהג אשכנז לברך לאחר 'המוציא לחם מן הארץ'.
- סעודה על מזונות: כאשר עושים קדוש במהלך יו"ט או שבת אעפ"י שלא אוכלים לחם אלא מזונות ( עוגה, ביסקוויטים וכו') מברכים לישב בסוכה.
- כוונה בשעת הברכה: בדרך כלל, אין אנו מקפידים לכוון כוונה ספציפית של מהות המצווה בשעה שאנו מקיימים את המצוות. הואיל והתורה מנמקת את מצות סוכה הצורך בכוונה הוא חלק מעשיית המצוה. לכן בעת שיושבים בסוכה בסעודת ליל חג ראשון יש לכוון ולהזכיר, שהסוכה הגינה עלינו בעת שיצאנו ממצרים (שולחן ערוך תרכה,א ובמשנה ברורה)
- חובת אכילה בלילה הראשון: קיימת חובה מיוחדת לאכול בלילה הראשון כזית פת תוך כדי אכילת פרס (שיעור של 4 דק). חובה זו היא תולדה של היקש בין אכילה של מצה בליל פסח לבין לילה ראשון של סוכות. לכן בדומה למצה, יש לאכול לפחות פרוסת חלה ברצף לפני שאוכלים את שאר התבשילים. (משנה ברורה תרלט ס"ק כב)
- גשם בסוכות: ככל הנראה הלכה זו לא רלוונטית לשנה זו. בכל זאת נציין, במידה ויורד גשם, שאסור לשבת בסוכה. הדין שונה ביום טוב הראשון במהלך הסעודה הראשונה שיש לאכלה בסוכה. והטעם לכך, שכשם שיש חובה לאכול מצה בליל ראשון של פסח כך יש חובה לאכול את הסעודה הראשונה בסוכה יש לשבת גם בירידת הגשם. לכן, אם הגשם חלש ועומד לחלוף צריך להמתין עד אשר ייפסק, ויאכל בסוכה ויברך כרגיל. כאשר יורד גשם חזק ואף נאגרים מים על גבי הסכך, כך שאם נשב יטפטף הגשם על יושבי הסוכה, הגברים יוצאים מהבית ועושים קדוש בסוכה כולל "ברכת שהחיינו" אבל ללא ברכת 'לישב בסוכה' ובוצעים על הפת ואוכלים כשעור כזית. וימשיכו את הסעודה בבית. אם הגשם פסק במהלך הארוחה בבית או לפני השינה והתנאים מאפשרים ישיבה בסוכה נוטלים ידיים, ואוכלים בסוכה, ומברכים "לישב בסוכה" (שולחן ערוך תרלט,ה ובמשנה ברורה)
- חום גדול: כאשר החום גדול ובלתי נסבל פטורים מהסוכה.
- הורדת הקשוטים במהלך סוכות: אם מסיבות שונות רוצה אדם להוריד את הקשוטים במהלך סוכות, מותר לו להורידם אבל אסור לו להשתמש בקישוטים למטרה אחרת שכן הם הוקצו למצוה. כמו כן, מותר להוריד גם ביום טוב ובתנאי שייתלו באופן שמותר להוריד ביום טוב כגון שיקשרם בקשר על גבי עניבה ולא בקשר על גבי קשר. בכל מקרה כדאי לעשות תנאי מראש ובמיוחד אם אכן יהיה מעונין להשתמש בקשוטים לאחר הורדתם . כיצד עושים תנאי? יאמר לפני כניסת החג: " איני בודל מהן כל בין השמשות של שמונה ימים" המשמעות היא שמראש הקישוטים אינם מוקצים למצוותם ומותר להוריד ולהשתמש בהם בכל עת שנחפוץ במהלך החג.
- סוכה בשבת ויום טוב: מי שמעמיד את הסוכה על גבי קרקע שאינה מרוצפת (בגינה) יזהר שלא לגרור כסאות או שולחנות כדי שלא יעשה חריץ (חופר). כמו כן, שלא ישפכו מים (משקה).
- הבדלה: בעת שאומרים את ההבדלה נוהגים לברך "לישב בסוכה". הואיל וברכנו את ברכת הסוכה רצוי לשבת בסמיכות להבדלה בסוכה ולאכול מזונות או ארוחת ערב.
- אכילה ושתיה ושינה בסוכה: אוכלים ושותים כל שבעת ימים בסוכה. מעיקר הדין, אכילת עראי מותרת מחוץ לסוכה בכל אופן ראוי ורצוי לאכול כל דבר ולשתות בתוך הסוכה (שולחן ערוך תרלט סעיפים ג -ד) כמו כן, ראוי ונכון לישון בסוכה אפילו מנוחת צהרים (אם לא חם מדאי).
- מתי חייבים לאכול בסוכה ולברך: אכילת לחם או מזונות עם קפה בבקר. אולם אם אדם אוכל פרות או אוכל קצת מזונות כחטיף פטור מהסוכה, ואם אוכל בסוכה אינו מברך 'לישב בסוכה'.
- חינוך ילדינו: ימי מועד בכלל הם ימים חשובים שבו ניתן להעניק חוויה רוחנית לילדינו. במצות סוכה בפרט קיים דין מיוחד של "חינוך ילדים". לכן ראוי שילדים שגילם מעל גיל חמש ישבו לאכול בסוכה. יש להסביר לילדים על מהותה של הסוכה כל ילד לפי רמתו (שו"ע תרמ,ב) מצות סוכה משמחת את הילדים וזו הזדמנות גם לחוויה משפחתית כמו שינה של כולם בסוכה.
- מתי מברכים 'לישב בסוכה': שיטת השו"ע – בזמן האכילה. לכן, מברכים ברכת הנהנין "המוציא או מזונות" ומוסיפים את ברכת "לישב בסוכה" . שיטת הגר"א - בזמן שנכנס לסוכה. לשיטתו, כל פעם שנכנס לאחר שעזב את הסוכה לזמן משמעותי יברך "לישב בסוכה". (תרלט,ח) הלכה למעשה: אם יצא מהסוכה לעבודה או טיול וחזר לשבת ולנוח בסוכה צריך לברך על עצם הישיבה גם אם אינו אוכל. אולם אם אמור לאכול בזמן שהוא קרוב לחזרתו לסוכה ימתין ויברך בשעת הארוחה. (שם משנה ברורה ס"ק מח).
- האם נשים מברכות על הסוכה: מנהג אשכנז נשים מברכות "לישב בסוכה". מנהג ספרד אין מברכות אולם אם ברצונן לברך יכולות.
- הדלקת נרות בסוכה: לכתחילה יש להדליק את הנרות בסוכה שהיא מקום האכילה. אולם כאשר קיים חשש, שייכבו הנרות או חלילה חשש לדליקה נכון להדליק את הנרות בבית במקום ששם מכינים את צרכי הסעודה.
- טיולים בחג הסוכות: טוב וראוי לצאת לטיולים במהלך חול המועד. מי שיוצא לטיולים בחול המועד צריך לתכנן שבמהלך הטיול תהיה לו סוכה. (אגרות משה חלק אבן העזר חלק ד' סימן ל"ב) כמובן שניתן לאכול כל אכילת ארעי מחוץ לסוכה ובערב לאכול ארוחה שכוללת לחם בסוכה.
- בניית סוכה בחול המועד: מן הסתם וכך נכון שכל אחד יבנה סוכה לפני החג. אם יש צורך לבנות סוכה במהלך חול המועד ואפילו, שהיה מודע לצורך לבנות את הסוכה לפני החג מותר לבנות את הסוכה במהלך חול המועד (תרלז,ב). קל וחומר, שבדרך כלל מדובר בסוכות לנצח או בדומה להן שאין צורך באיש מקצוע על מנת להרכיבם.
- סוכה שאולה: יוצאים ידי חובה בסוכה של אדם אחר. נכון לבקש רשות. אם אין אפשרות לבקש רשות ובעל הסוכה אינו בביתו והשכנים יודעים, שאינו מקפיד יהיה אפשר לשבת בסוכה גם ללא רשותו, שבדרך כלל נוח לאדם שנעשית מצוה בממונו. יש להשאיר את הסוכה בצורה מסודרת ונקייה .(שולחן ערוך תרלז,ג)
ארבעת המינים
- איגוד המינים: מצווה לאגוד את הלולב עם הערבות וההדסים. ויש לאגוד כך ששדרת הלולב תהיה כלפי פניו, ההדסים מימין והערבות משמאל, ההדסים יהיו גבוהים מהערבות וראש הלולב יהיה גבוה לפחות 8 ס"מ מההדסים (שו"ע תרנ,ב) . מהידור המצוה הוא לאגוד עם עלי לולב. יש להכניס את הערבות וההדסים ל"קוישלך" בזהירות שלא ינשרו עלים וייפסלו (תרנא,א) . כמו כן, נהגו לעשות שלושה קשרים (טבעות) בשדרת הלולב עצמו ובלבד שישאיר טפח בחלק העליון ללא טבעת על מנת שיהיה אפשר לכסכס את הלולב. (תרנא,א רמ"א ובמשנה ברורה ס"ק יד). גם אם אוחזים את ארבעת המינים יחדיו ללא קשירה יוצאים ידי חובה. זאת ועוד, גם אם נטלם אחד אחד כאשר ברשותו יש את כל ארבעת המינים יצא ידי חובה. (שו"ע תרנא,יב ובמשנה ברורה)
- לולב שאול: ביום הראשון של חג הסוכות לא יוצאים ידי חובה. לכן, יש לבעל הלולב לצאת ידי חובה ולאחר מכן לתת במתנה על מנת להחזיר את הלולב למי שאין לו. בשאר ימי החג, ניתן לשאול מחבר את סט ארבע המינים ולצאת ידי חובה.
- זמן הנטילה: אנחנו עדין בשעון קיץ וכדאי לכוון את התפילה כך שנטילת לולב וההלל יהיו לאחר נץ החמה (תרנב,א) רק מי שממהר לדברים דחופים יכול בשעת הדחק ליטול בברכה מעלות השחר. כאשר הולכים למנין מאוחר יותר (לאחר הנץ) , ראוי לברך על ארבעת המינים בעודו בסוכה לפני ההליכה לבית הכנסת.
- סדר הברכה: א) ליטול את הלולב ביד ימין ולאחוז באתרוג כשהוא הפוך (פיטמה למטה ועוקץ למעלה) ב) לברך את ברכת המצוה (ביום הראשון מברכים "שהחיינו") לאחר הברכה יש להפוך את האתרוג ולנענע.
- כיצד אוחזים את ארבעת המינים: הלולב ביד ימין והאתרוג ביד שמאל. אולם מי שהוא איטר (שמאלי) נחלקו: מנהג המחבר עדות המזרח כמו כולם לדעת הרמ"א (אשכנז) הפוך מכולם דהיינו: בידו השמאלית החזקה את הלולב והאתרוג בידו החלשה דהיינו יד ימין. (תרנא,ג וברמ"א).
- נענוע הלולב בשעת אמירת הלל היא חלק משמעותי ממצוות נטילת לולב. כל אחד נוהג את סדר הנענועים כמנהג אבותיו. אין לנענע את הלולב בשעה שאומר את שם ה'. יש מחלוקת במספר הנענועים ויש הבדל בין החזן למתפללים אולם כולם מודים שהנענוע צריך להיות במהלך האמירה: 'הודו' , 'אנא ה' הושיעה נא' (סוכה לז ע"א תרנא,ח).
- הקפות: כל מי שיש בידו לולב צריך להיות שותף להקפות (מסביב לבימה) מלבד אבל על אביו או אמו בתוך השנה, ואבל על שאר קרובים בתוך שלושים יום. (הרמ"א תרס,ב) רצוי גם בשעת ההקפות לאחוז את הלולב ביד ימין והאתרוג בשמאל ולהימנע מאחיזה של הלולב והאתרוג ביד אחד.
- טלטול ארבעת המינים ביום טוב במקום שאין ערוב: מותר (אגרות משה או"ח חלק ג,צד).
- דברים הפוסלים את ארבעת המינים: ישנן הלכות רבות בהקשר לסוגיה הזו, באופן כללי יש לדעת שיש הבדל הלכתי בין היום הראשון שהוא מהתורה לבין שאר הימים שהחיוב הוא מדרבנן. ובכל מקרה לשאול , כל מקרה לגופו.
עבודה בחול המועד
עבודה שאיננה נחוצה ואינה מוגדרת כדבר האבד ( מלאכה שאם לא יעשה אותה יהיה לו הפסד גדול) לא ניתן לעשותה בחול המועד. קל וחומר, עבודות שאנו משאירים בכוונה לחול המועד הן אסורות לחלוטין. הלכות חול המועד מורכבות ונכון להתייעץ עם פוסק.
הרב מאיר נהוראי, הוא רב המושב משואות יצחק ויו"ר ארגון רבני ורבניות בית הלל