קיום המצוות הנוגעות לחג הסוכות וההכנות אליהן מצריכים השנה, על רקע מגיפת הקורונה, יתר תשומת לב. זאת באורח מיוחד על רקע ההלכות המפורשות הנוגעות לחג המציינות כי לולב הגזול פסול (משנת סוכה ג, א; סוכה כט ע"ב-ל ע"א) וכן סכך הגזול פסול. באורח דומה אפשר לומר כי חוסר שמירת הנחיות הבריאות והאפשרות לסיכון אחרים עשויים להפוך השנה את קיום מצוות החג ל"מצווה הבאה בעבירה".
הכלל המנחה והמדריך אמור להיות הקפדה גמורה על כל הוראות הבריאות בשעת עשיית מצוות החג וההכנות אליהן. יש בידינו מערך הידרשות של רבנים שונים בנוגע לאי עטיית מסיכה, ובכלל זה אפשר להזכיר את הוראתו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, בחודש מנחם-אב תש"ף לפיה אדם שאיננו שומר על ההנחיות כשמצויה סכנה לאחרים יש כאן "חשש רציחה". במכתב שפרסם הראשון לציון בי"א בתשרי תשפ"א לקראת חג הסוכות, ציין כי אדם המרגיש תסמינים או שהוא חולה מאומת, חובה עליו מן התורה לבודד את עצמו ולא לבוא במגע עם איש, ומי שמתעלמים מהנחייה זו, חשש רציחה יש בידם.
כאן המקום גם להזכיר כי לפי הוראות הבריאות מסיכות תקניות הן אלה המכסות את האף ואת הפה. לצד זאת חיוני לאזכר כי מסיכה עם פילטר ומסיכה שקופה אינן נחשבות תקניות, למרות שאפשר להיווכח בבני אדם העוטים אותן, שלא בהתאם להוראות המפורשות.
המאמר הנוכחי מבקש לדון במצבים שונים הנוגעים לקיום מצוות חג הסוכות בתקופת הקורונה; בהכנות שלפני חג הסוכות תשפ"א ובחג עצמו בנסיבות שאנו נתונים בהן עתה במדינת ישראל של הימצאותנו בסגר מוחלט. כל זאת כדי למנוע מראש נקודות תורפה העשויות להתעורר. כך נבחן את ההיבטים הכרוכים בהקמת סוכה כשרה, ברכישת ארבעת המינים, בישיבה בסוכה במהלך החג, בנטילת ארבעת המינים, ובהיבטים נוספים אחדים נלווים הנובעים מהסגר.
הפרטים המעשיים כפי שיובאו כאן נראים לכאורה מרובים, ואולם עבור אדם המורגל מכבר בשמירת הנחיות הבריאות מזה חודשים אחדים מני כניסתן לתוקפן, אין הדברים אמורים להוות קושי, אלא הרגל שהפך כבר לטבע שני. מה שאין כן לגבי אדם שלא נהג עד כה לקיימן בחלקן או ברובן, ששמירתן כהלכתן עשויה להוות עבורו אתגר לא מבוטל.
בסיטואציות רבות אדם המבקש לשמור את המצוות הנוהגות בסוכות, תלוי בתהליך קיומן במידה מסוימת גם באחרים זולתו, ולפיכך צריך הוא לדאוג ביתר שאת ככל שיוכל כי שמירתן תהיה בלא רבב בהתאם להנחיות.
באשר לקניית ארבעת המינים או סוכה, מתוקף החובה לשמור על ההנחיות נראה כי אין לקנות בדוכן או בחנות לממכר המינים או הסוכה, שבהם המוכר או המוכרים אינם עוטים מסיכה כחוק, ואין להיות שותפים לדבר עבירה בהקשר הזה, אלא ראוי לפנות למקום אחר. ונראה שהוא הדין בנוגע למקומות המוכרים קישוטי סוכה או חומרי גלם להכנת קישוטים.
צריך לומר כי ישנו מיעוט של אזרחים הפטורים מחבישת מסיכה, בעיקר מטעמים רפואיים. עם זאת, חשוב לומר כי גם אדם הפטור מסיבה כלשהי מחבישת מסיכה, אין הדבר אומר שהוא אינו מסכן את הציבור בחשיפה לנגיף, או שהוא מסכן במידה פחותה יותר בהשוואה לאדם מן השורה שאיננו עוטה מסיכה. ולמרות הימצאות פטור מוצדק, כל אדם רשאי להיעזר בשירותיו של אדם כזה ולהימצא במחיצתו, ובאותה המידה ליגיטמי אף לבחור שלא לעשות כן.
אם ארבעת המינים הוזמנו שלא בקנייה ישירה, אלא בערוץ תקשורת, והם אמורים להגיע באמצעות שליח לבניין מגורים משותף, נראה כי חובה לוודא מראש עם חברת השליחויות שהשליח אמנם יחבוש מסיכה. שכן גם הימצאות בחדר מדרגות משותף מחייבת עטיית מסיכה. גם אם אנשי שליחויות מחויבים לעטות מסיכה, ניסיוני האישי מלמד כי לא אחת אירע שהם הגיעו ללא מסיכה כלל, ונוכחתי באותה תופעה ככלל גם לגבי שליחים אחרים. כל זאת כדי שלא לחשוף את דיירי הבניין לאדם שאיננו עוטה מסיכה העלול לסכן את בריאותם. ושמא עדיף מלכתחילה לתאם ולפגוש את השליח בכניסה לבניין כדי למנוע מראש כל אפשרות של כניסה למצב מעין זה.
אדם המזמין סוכה חדשה השנה, צריך אף הוא לוודא מלכתחילה שכל המובילים יעטו מסיכה כחוק בהתקרבם לבניין מגורים משותף. באשר לבניית סוכה בבית משותף, מובן כי יש לדאוג לכך שכל העוסקים במלאכה יעטו מסיכה כל העת, בין אם מדובר בסוכה המאוחסנת בקומת הקרקע שתיבנה מחוץ לבניין, בין אם תיבנה בתוך דירתו של אדם, או בגינה היוצאת מדירתו, או על הגג באופנים שיהיה צורך להעלותה בין דרך המדרגות בין במעלית.
רק במקרה שהסוכה מאוחסנת בתוך הדירה פנימה והיא תיבנה בדירה עצמה, וכל העוסקים במלאכה יהיו בני משפחה גרעינית אחת, או קרובי משפחה מדרגה ראשונה, אין צורך לפי התקנות לעטות מסיכה. והוא הדין כשמדובר בבית פרטי. אם סוכת המרפסת עומדת על כנה כל השנה כולה, והסכך מובא ממקום אחר, העוסקים במלאכה זו אמורים לחבוש מסיכה.
הזכרנו זה מכבר את דברי הראשון לציון בנוגע לאדם האמור להימצא בבידוד, בין מחמת שהוא חולה מאומת או מחמת שהוא חייב בידוד, ולחומרה בהפרת מצב זה. אדם השוהה בבידוד ביחידת דיור שבדירת מגורים של משפחתו איננו רשאי לצאת הימנה ולשהות בסוכה גם בשעה ששאר בני הבית ישנים לדוגמה. אדם שאין באפשרותו לשבת בסוכה מחמת היותו בבידוד – פטור מכך. לעומת זאת, חולי קורונה השוהים במלונית שיש שם סוכה כשרה, אשר חשים טוב דים להסתובב, צריכים לקיים את המצווה. מובן שאם אינם חשים בטוב וזקוקים כל העת למנוחה – יהיו פטורים מלשבת בסוכה.
חשוב לציין כי ביום שלישי, ה-29 בספטמבר 2020, קיים שר הבריאות מר יולי אדלשטיין, יחד עם השר לביטחון הפנים, תדרוך, ושר הבריאות הגדיר את מעמדה של סוכה כשרה כחלל סגור – ולא פתוח. ובהקשר זה ציין כי כשם שאסור על פי הנחיות הבריאות הנוכחיות לארח אורחים בבית, כך אסור לארחם בסוכה. ביום רביעי בלילה, ה-30 בספטמבר, אישרה הממשלה את האיסור להיכנס למקום מגורים של אדם אחר בזמן הסגר. איסור זה כולל אירוח בתוך סוכה, ונקבע קנס של 500 ש"ח למפר תקנה זו.
בהקשר זה יש לציין כי למרבה הצער ההנחיה בדבר האיסור לארח אורחים הייתה תקפה גם בסגר של חג הפסח, ואולם לא מעטים הפרו אותה. וכך בין היתר התפרסמו מקרים שונים גם של אישי ציבור אשר אירחו בניגוד להנחיות, שנאלצו לאחר מכן להתנצל על התנהגותם זו בפני הציבור. ואילו עתה יש בידינו לתקן מציאות זו. ואולם לו יצויר שחברים מטיילים ברחוב וחולפים על פני סוכת חבריהם, או שעולים מעצמם לבקר את חבריהם, אין הם רשאים לשבת בסוכתם ולברך "לישב בסוכה", מה שאין כן סוכה שנבנתה מטעם בית כנסת או סוכה ציבורית.
אדם העובר על הוראות הבריאות הרשמיות בהליכתו לשבת בסוכה ובחזירתו מישיבתו בה, שאינו עוטה מסיכה תקנית בחדר המדרגות, קיימת תמיד האפשרות שידביק דיירים אחרים בבניין, ולפיכך למרות רצונו של האדם לקיים את המצווה, כל מקרה כזה עשוי לפסול את עצם מצוות הישיבה בסוכה ולהופכה למצווה הבאה בעבירה. רק במקרים שבהם הסוכה נמצאת על מרפסת ביתו של אדם, ובני הבית שוהים כל העת בתוככי הבית פנימה, אין מן הצורך לחבוש מסיכה.
השנה חל יומו הראשון של חג הסוכות בשבת ולפיכך אין נוטלים במועד זה את ארבעת המינים. באשר לנטילת המינים בימי חול המועד, אדם הלוקח את המינים עמו לתפילה במניין, אמור להקפיד מרגע יציאתו מהבית ועד לשיבתו אליה לשמור על ההנחיות החלות על הימצאות במרחב הציבורי. כמו כן אדם אמור להתפלל במניין שבו כל הנוכחים עוטים מסיכה, שכן כפי שהזכרתי במאמר אחר פסקים הלכתיים שונים עמדו על הבעייתיות הטמונה בתפילה במניין שבו אין כל המתפללים עוטים מסיכה כחוק (ראו המאמר פרי עטי, "השיבנו ונשובה: על החומרה ההלכתית בהפרת הנחיות הבריאות", אתר כיפה, 27 באוגוסט 2020).
כידוע, אדם הנוסע למניין ברכבו, איננו מחויב בזמן נסיעתו לעטות מסיכה בזמן ששאר הנוסעים הם בני משפחה. מובן שצריך להישמע להנחיות ולהקפיד על נסיעה עם מספר הנוסעים המותר, וכן אין לנסוע או ללכת לבית כנסת הנמצא במרחק העולה על ק"מ מביתו. לעומת זאת, חזן מורשה לפי תנאים מיוחדים ללכת או לנסוע יותר ממרחק זה. בנטילת ארבעת המינים בכל מקום שהוא, צריך להקפיד על כללי ההיגיינה הרלוונטיים לסיטואציה.
לסיכום, צריך לומר כי המחשבות והתובנות שהועלו כאן בנוגע לאופן קיום המצוות הנוהגות בסוכות בעידן הקורונה, היו מיותרות אלמלא הייתה כבר מצויה בידינו חזקה שהציבור מקיים את הוראות הבריאות בצורה מלאה ומוחלטת. ואולם למרבה הצער אין אלו פני הדברים במציאות. אלא זלזול הציבור בהנחיות הביא, לדעת מומחים שונים, ברבות הזמן לעלייה בתחלואה והוביל בעיקרו של דבר למצב שאנו נתונים בו עתה. לכן נראה שאין מנוס מלשוב ולהזכיר בשעת הסכנה הפיזית שאנו נמצאים בה את העקרונות שעל פיהם יוכל אדם לצאת ידי חובת מצוות החג.