חדשות כיפה

מדוע חוגגים את ל"ג בעומר

מאמרו של הרב אלישע אבינר לקראת יום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי.


זכה ל"ג בעומר מה שלא זכו רבים ממועדי ישראל. הילדים מצפים לו בכליון עניים לבואו, וטרודים בהכנות קדחתניות לקראתו. כמעט שלושים יום לפני ה"חג" אוספים הילדים חומרי בעירה למדורת ל"ג בעומר. הם אינם בררניים ביחס לטיב ולסוג חומר הבעירה אלא מגלים גמישות רבה, הם מוכנים להסתפק בכל חומר דליק: קרשים, ענפים, רהיטים ישנים וכדו'. יש מהם שאהבתם לחג מעבירה אותם מדעתם ומשבשת את רגישותם לצומח בארץ ישראל, ובלהט שאינו ניתן לריסון שוברים ענפים מאילנות נוי ואפילו גודעים עצים שלמים ומשחיתים את עצי ארץ ישראל. בל תשחית!

וכל זה למה? כדי להדליק מדורה גדולה בליל ל"ג בעומר ולהעלות באש את כל מה שאספו במשך חודש ימים. החרוצים צולים תפוחי אדמה ובצלים על גבי הגחלים, ואף מנגנים ניגונים אחדים. עייפים ויגעים חוזרים הילדים ובני הנוער בשעות הקטנות של הלילה לביתם, בבגדים ספוגים בריח עשן ובסוליות מפויחות. עד כאן תיאור תמציתי של חגיגות סטנדרטיות של ליל "ל"ג בעומר".



ל"ג בעומר הוא יום שכולו "פנימיות". הוא איננו מוזכר במשנה, בגמרא ובמדרש. מסורת מאוחרת מתקופת הראשונים מציינת אותו כביום שבו מותם של תלמידי רבי עקיבא נפסקה, ועל כן נהגו שלא להתענות בו. המהרי"ל, מגדולי הפוסקים האשכנזים בסוף תקופת הראשונים, מביא ש"עושים שמחה ביום ל"ג בעומר" בגלל מותם של תלמידי רבי עקיבא שנמשך רק ל"ב ימים ו"עושים למחרתם שמחה לזכר".

מסורת מאוחרת יותר מבית מדרשו של האר"י הקדוש ותלמידו רבי חיים ויטאל, ציינה את ל"ג בעומר כתאריך פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, זוהי "היללוא של רשב"י". מסורת זו קשורה בקשר הדוק עם המסורת הקודמת: רשב"י היה מתלמידיו של רבי עקיבא! ראשיתם של מנהגי ההילולא היו בצפת ובירון, ומהן התפשטו ליתר ערי ארץ הקודש ולארצות הגולה. המנהג היה לקבוע לימוד בנסתר ובקבלה בלילה זה.

שורשי ל"ג בעומר הם בעולמות הפנימיים. אבל האש הפנימית פורצת החוצה ומאירה ומחממת גם את המציאות הממשית. ומכאן מנהגי המדורות של שמחה ואור. אבל אם חסר האור הפנימי, המדורה אינה אלא סתם שרפת קרשים.

במהלך הדורות, פקפקו רבים מגדולי ישראל בערכם של חלק ממנהגי ל"ג בעומר, אבל נמנעו מהטחת ביקורת קשה כיון ש"חושבים ההמון שמצוה הם עושים, שקשה לפרוש, וישראל קדושים ורוצים לזכות במצוה" (שו"ת "שואל ומשיב"). על כן, למרות שהמצב הנוכחי איננו משביע רצון, כל הרוצה לתקן, אסור לו לצאת במלחמת חורמה כנגד הנוהג הקיים אלא צריך לעדנו, לרסנו ולהוסיף לו מימד ערכי. א.לרסן, כיצד? אין לעודד את בני הנוער לבלות לילה שלם של בטלה סביב ערמת גחלים ומעט פיח ב.להוסיף מימד ערכי, כיצד? בכל מהסגרות החינוכיות, יש להרבות בלימוד של תכני היום- דמותם של רבי עקיבא ותלמידיו, מותם של כ"ד אלפי תלמידי רבי עקיבא בין פסח לעצרת, דמותו של רשב"י, מפגש ראשוני עם תורת הנסתר.

לרבים מתלמידנו אין כל מושג מהי תורת הנסתר, הם אינם יודעים להבחין בין תורת הסוד, על תכניה ועקרונותיה, לבין ברכות, קמיעות ותרופות פלא. הכל מעורבב- קבלה, מאגיה ופראפסיכולוגיה. בני הנוער אינם מכירים את מנחי יסודותיה של תורת הנסתר ואת ספריה המרכזיים. זהוי הזדמנות נאותה להסביר לחניכנו שתורת הסוד היא חכמה, שיטה עיונית להבנת המציאות הרוחנית והגשמית, להכרת דרכי ה' בעולם ולהידבק בהם. היא אבן אחת בהיכל התורה, לצד ההלכה והלמדנות, המדרש והפילוסופיה היהודית (רס"ג רמב"ם וכדו'). היא חלק משמעותי של תורת ה'.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

עופר וינטר צילום: פלאש 90

ציוץ תמיכה בעופר וינטר? דובר צה"ל ל'כיפה': לא שלנו

קרא עוד