תחינה זו מיוחסת לרבי שמעון בן יצחק ממגנצא שהיה דודו (אחי אמו) של רש"י. תחינה זו בנויה על דברי הגמרא במסכת חגיגה י"ב, ב: ריש לקיש אמר: שבעה (רקיעים קיימים), ואלו הן: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות.
וילון - אינו משמש כלום, אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית, ומחדש בכל יום מעשה בראשית.
רקיע - שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין, שנאמר (בראשית א) ויתן אתם אלהים ברקיע השמים.
שחקים - שבו רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים, שנאמר (תהלים ע"ח) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכל וגו.
זבול - שבו ירושלים ובית המקדש, ומזבח בנוי, ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן, שנאמר (מלכים א ח) בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים.
מעון - שבו כיתות של מלאכי השרת, שאומרות שירה בלילה וחשות ביום, מפני כבודן של ישראל, שנאמר (תהלים מ"ב) יומם יצוה ה חסדו ובלילה שירה עמי.
מכון - שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד, ועליית טללים רעים, ועליית אגלים, וחדרה של סופה [וסערה], ומערה של קיטור, ודלתותיהן אש.
ערבות - שבו צדק, משפט וצדקה, גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה, ונשמתן של צדיקים, ורוחות ונשמות שעתידין להיבראות, וטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים.
לפני ההתייחסות לרקיעים פותחת התחינה: שערי שמים בלולי אש ומים. על פי דברי הגמרא בחגיגה מאי שמים? במתניתא תנא (בבריתא שנינו): אש ומים.
כל הבתים בנויים באותה המתכונת: פניה לאחד מהרקיעים, מאפיינים אותו, ומבקשים ממנו להיפתח לתפילת עם ישראל כדי שתגיע תפילתם אל הקב"ה, המתייחס לרקיע שבו עוסקים.
הבית השני: שערי וילון נכנס ויוצא בגִלָּלון, ומחדש בכל יום מפתחי חלון, הפתחו לחִנּוּן מצבתה כאלון, ותעל תפילתם פני דר רום וילון.
כאמור תפקיד הוילון לפתוח חלוני רקיע, על ידי כך שהוא מתגלגל (בגללון) ונותן לחמה להפציע. הבקשה מהוילון שיפתח כדי שתשמע תחינת עם ישראל המכונים מצבתה כאלון, על פי הנאמר בישעיהו: ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קודש מצבתה. הנביא מדמה את מצב עם ישראל כאלה וכאלון אשר נמצאים בשלכת ולא נותר בהם אלא שלד העץ שהוא חזק מאד. כך הוא עם ישראל לאחר צרות ושמדות לא נשארו בהם אלא שארית הפליטה שהיא כאלה וכאלון.
הבית הששי: שערי מעון שבו משוררים ישעון (ישתעשעו בשירה) וביום הם חשים (שותקים משירה) לסגל ישמעון, (כדי שתשמע שירת עם ישראל.) הפתחו לחנון למררים ללעון (לעם ישראל אשר ממררים את חייהם כלענה). המעון הוא הרקיע שבו נמצאת השירה, "והשירה היא השמחה לפני המקום כמו שנאמר (שופטים ט, יג) החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים" (אבודרהם ברכת אירוסין ונישואין.) על כן כתבו הראשונים כי בשבע הברכות של הנישואין מברכים שהשמחה במעונו ולא שהשמחה בזבולו או במכונו או בשמים וכדומה. וממעון השמחה יברך הקב"ה את עמו בשנת שמחה ואושר.
לקראת אמירת הסליחות, נביא בפניכם פרוש והסבר על הסליחות הנאמרות.
פרוייקט מיוחד בשיתוף ישיבת אור עציון.