כשאנו נשאלים מהי מטרתו של יום הכיפורים אנו משיבים מיד כפרה על כל חטאינו, כבר בתורה כתוב "כי ביום הזה יכפר עליכם"- מימד הכפרה ובקשת הסליחה על החטאים הוא מרכזי ותופס את עיקר היום בתפילות ובוידויים הרבים. בכל זאת, לא ניתן להתעלם מהחלק השני של הפסוק "לטהר אתכם... לפני ה תטהרו".
הרב סולובייציק בספרו "על התשובה" עושה חלוקה בין מימד הכפרה, שמטרתו למחול לאדם על החטא, לנקות אותו מהחוב הרובץ עליו ולאפשר לו לעזוב את דרך החטאים ולהתחיל בדרך חדשה, לבין המימד השני שלא רק מנקה את האדם ומוחל לו על החטא, אלא מעלה אותו לדרגה חדשה שלא היה בה לפני החטא. זהו מימד הטהרה.
האדם החוטא לא רק התחייב כלפי חבירו או אלוקיו בהשבת גזילה או בתשובה על חטא כזה או אחר, אלא החטא טמא את החוטא והשפיעה השפעה על נפשו ועולמו של החוטא. משל לאדם שדרך על רגל חבירו ובקש את סליחתו וחברו אף סלח לו אך רגלו עדיין כואבת, אפשר לסלוח על חטא אך השפעתו רחבה, ואין בקבלת הסליחה למחוק את כל ההשפעות של החטא על האדם.
לשם כך מגיעה הטהרה. הטהרה מעלה את האדם ומנקה אותו מכל ההשפעות השליליות של החטא, טהרה כזאת לא רק משיבה את האדם למצבו של לפני החטא אלא נותנת לו אפשרות להגיע למדרגות חדשות של נקיות וטהרה.
לרעיון זה ביטוי בולט בעבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום כיפור שעיקרה כניסתו לקודשי הקודשים. כל עבודת ההכנה הארוכה הנעשית לפני יום הכיפורים, מיועדת אך ורק על מנת שיכנס ויצא בשלום. הפלא הגדול הוא שאין לכניסה הזאת כלל מימד של כפרה על חטא.
גם הרמב"ם בהלכות תשובה, כשהוא מזכיר את הכפרה על העוונות הוא איננו מזכיר כלל את כניסת הכהן לקודש הקודשים העבודה המרכזית של היום נעלמת מהלכות תשובה ולעומת זה עבודת השעיר המשתלח מוזכרת כמה פעמים כמי שמכפר על העבירות החמורות. האם כניסתו של הכהן לקודש הקדשים ותפילתו אינה גדולה יותר ומכפרת יותר?האם לא היה ראוי כאשר הרמב"ם מזכיר פעם אחר פעם בפרק א בהלכות תשובה את יום הכיפורים, להזכיר אף את כניסתו של הכהן לקודש הקדשים כעיקר הכפרה של היום?
לא מספיק לבקש סליחה
התמיה רק מתחזקת כשמעיינים בתפילתו של הכהן בתוך קודש הקדשים. בתפילה העוסקת בכמה וכמה נושאים חשובים לא מוזכרת, על פי חלק מהנוסחים, כלל כפרה על חטאים או עוונות, ולפי חלק מהנוסחים ישנו איזכור קצר ולא מרכזי של העוונות. לשם מה אם כן נכנס הכהן הגדול לקודש הקדשים אם לא בשביל לכפר על עוונות בני ישראל?
כהן הגדול נכנס לקדש הקדשים בשביל מימד הטהרה, עבודת הכפרה נעשית בפר הקרב מחוץ לקודש ובשעיר המשתלח מחוץ לבית המקדש, אבל בתוך תוככי בית המקדש, בקודש הקדשים, אנו עוסקים בהתרוממות, בטהרה, בבקשות על העתיד הטוב ולא בהתחרטות על העבר. הכהן הגדול לא מוזכר בהלכות תשובה לרמב"ם בחלק המדבר על כפרת העוונות מכיוון שהוא אינו שייך לשם, רק שעיר המשתלח העוסק בכפרה יוזכר בהלכות תשובה.
ביום כיפור יש עלינו חובה כפולה. מחד לבקש מחילה על חטאינו ומאידך רצון להיטהר ולעלות. לא מספיק לבקש סליחה לאחר החטא אלא לבקש את קודש הקדשים עצמו, את ההתעלות ואת הטהרה. כבר בפסוקי העבודה ביום הכיפורים אומר ה שהוא יטהר אותנו אך גם עלינו יש חובה להיטהר "לטהר אתכם...תטהרו"
קודש הקדשים נעלם מהלכות תשובה, מפני שהם מלמדות אותנו את תהליך הכפרה, אך ביום כיפור עלינו גם לכוון לבנו כנגד בית קודש הקדשים ולשאוף להכנס לפני ולפנים ולבקש גם על טהרתנו.