חדשות כיפה

הלכות יום הכיפורים

מי הם הפטורים מן הצום וכיצד יש להתכונן? הלכות יום הכיפורים מאת הרב ברוך אפרתי

יום כיפור

יום כיפורצילום: shutterstock

לקראת יום הכיפורים

∙        מצוות עשה מן התורה לשוב אל השם, על ידי וידוי מעשינו הרעים וחרטה עליהם, וכן בקבלה על עצמנו לעתיד שלא לשוב על החטא.  (דברים ל, רמב"ם הל' תשובה). ראוי לכל אחד להכין מבעוד מועד רשימה בפנקס, של העבירות שהוא זוכר מהשנה האחרונה, ושל מידות רעות. ולהתוודות ממנו במהלך תפילות הצום.

∙        במצוות שבין אדם למקום, יש להתוודות בפני ד', ולא לפרט את החטא לאחרים.  (יומא פו:).  במצוות שבין אדם לחבירו, יש להתוודות ולבקש סליחה מהחבר, וגם להתוודות בפני השם.

∙      אם פגע  בחבר אך חבירו אינו יודע, כגון שדיבר עליו לשון הרע, באם הוא מעריך שהחבר לא יפגע יותר מידיעת החטא, עליו לבקש סליחה ממנו. אך אם הוא מעריך שהחבר יכעס ויעלב מידיעת הפגיעה נגדו, יש להמנע מבקשת סליחה. (ממשמעות המג"א תר'ו, וכסברת ר' ישראל סלנט)

∙        ראוי להחמיר בענייני כשרות האוכל בעשרת ימי תשובה, כגון להמנע מאכילת לחם של נכרי וחלב נכרי, גם מי שנוהג להקל בזה בימים רגילים (ראבי"ה בשם ירושלמי שבת פ"ג)

 

ערב יום כיפור

∙        'כפרות' -  כמה גדולים ביטלו מנהג הכפרות, בשל הדמיון למנהגי עבודה זרה (רמב"ן ורשב"א בשו"ת ח"א שצה, וכן פסק בשו"ע תרה). אמנם, אנו נוהגים לעשות כפרות, על תרנגול או על כסף. (רש"י נהג לעשות על ירק, אך אין לשנות. רמ"א ומג"א תרה).

מותר לעשות כפרות על כרטיס האשראי בתרומה באינטרנט דרכו. מסובבים את הכרטיס על הראש ככסף, ומתכוונים על כמות התרומה באמירת הכפרות.

∙        מצוה לטבול במעיין או במקווה. (רא"ש יומא פ"ח כד בשם רס"ג). אין לברך על הטבילה (רא"ש שם, שלא כרס"ג).

∙        מצוות עשה לאכול כמה שיותר ביום זה, במיוחד מאכלים מענגים (יומא פא:, רא"ש שם, ש"וע  תרד ומשנ"ב סק"א, ולא כרמב"ם). יש שהסבירו שהתורה מבקשת להקל לנו את הצום ע"י האוכל (ב"ח תר"ד), ויש שהסבירו שהתורה באה להקשות עלינו מעט גם ביום זה (ערוה"ש תר"ד).

  • מתפללים מנחה מוקדם לפני סעודה מפסקת ובמנחה אומרים וידוי בתפילת הלחש אך לא בחזרת הש"ץ. שכח לומר הוידוי ונזכר לאחר סעודה מפסקת- יאמר וידוי כשנזכר לפני חשכה (ממשמעות הר"ן יומא פז).

  • מדליקים נרות חג בברכה (של יוה"כ), וכן שהחיינו, ככתוב במחזור. בנוסף יש להדליק נר נשמה, שכן הבדלה נעשה על נר שדלק כל היום. האב (ויש נוהגים שגם האם) מברך את הבנים והבנות, ככתוב במחזור. הילדים מנשקים ידי ההורים לאחר הברכה (כתבי האר"י).

  • מתעטפים בטלית לפני השקיעה בברכה, מנהג אשכנז הקדום ללכת עם 'קיטל' או בבגדי לבן כדי להדמות למלאכים וכדי להזכיר לנו את יום המיתה לעוררנו בתשובה. מנהג האשכנזים לומר 'תפילה זכה' לפני כל נדרי.

 

מהלכות הצום

∙        הצום מתחיל מן הערב (ויקרא כג).

∙        ביום כיפור יש להמנע מחמשה דברים-  אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, יחסי אישות.  (גמ' יומא, רמב"ם פ"א ה"ד. לדעת הרא"ש כולם מדרבנן חוץ מאכילה ושתיה, ולדעת רמב"ם הכל מדאורייתא).

∙        אסור לעשות מלאכה ביום כיפור.  (ויקרא כג)

∙        יולדת, מעוברת, וחולה שקשה לו לעמוד- מותרים לרחוץ כדרכם, לא לשם תענוג אלא לבריאות ונקיון. (רמב"ם  פ"ג ה"ב, ערוה"ש תריג ס"ט)

∙        למתקשים לצום, מותר ללעוס מסטיק ללא טעם ביום כיפור אך ראוי להחמיר (ממשמעות המג"א תקס'ז. וכה"ח החמיר שם אפילו בבליעת רוק).

∙        יש להמנע מרחיצה לשם תענוג (שו"ע תריג). אך רחיצת נקיון מותרת מעיקר הדין (ראשונים, מג"א שם סק"א).

∙         רחיצת נקיון ותענוג יחד (כגון מים חמים על פנים מלוכלכות) אסורה (ממשמעות הרמ"א  שם ס"ד).

∙        ראוי להמנע מלשים דאודורנט ביום כיפור. ומי שהדבר יפריע לו או לאחרים, יכול לשים ספריי אך ימנע ממשחה.

∙        יש מחמירים שלא ללכת עם קרוקס וסנדלי שורש נוחים (ע"פ שער"ת תקנד סקי"א, ומשנ"ב שם סק"ה) אך מעיקר הדין מותר. (ערוך השולחן שם ס"ה). גם ילדים קטנים אסורים בנעילת סנדלי עור ביו"כ (יומא עח:). נעלי עור אינם בגדר מוקצה ביום הכיפורים (הגרש"ז).

∙        יש להמנע מנגיעה בין בני הזוג בלילה, אך ביום אפשר להקל. (ט"ז תרטו סק"א, ערוה"ש תרטו ס"א, שלא כמג"א ומשנ"ב שהחמירו)

∙        מותר לרחוץ ילדים ביום כיפור אם יש צורך, במים פושרים, אך לא חמים. (ב"ח ןמג"א תרטז סק"א, ומשנ"ב שם). ילדים עד גיל מצוות פטורים מהצום, אך יש לחנכם לצום מעט. בנים מגיל 12 ובנות מגיל 11 נוהגים לצום כראוי (ב"ח ומג"א ססק"ב), ויש שהקלו עד גיל מצוות ממש (הגרש"ז).

 

הפטורים מן התענית

  • אשה בהריון רגיל, חייבת לצום.

  • אשה בהריון בכל שלב שהוא, החשה כאבי ראש חזקים או שהיא מקיאה, מותרת לשתות מים מיד בשיעורין, ואם לא די לה בזה, מותר לה לשתות ללא הגבלה.

∙      אשה בהריון שהחלו לה צירים או ירידת מים, או שאינה חשה תזוזות ברחם בצורה חריגה, תשתה ללא שיעורין אפילו אם אין לה כאבים כלשהם.

∙      אשה שילדה בקרבה של שלושה ימים ליו"כ (סופרים 72 שעות מהלידה), אסורה לצום. (שו"ע תריז ס"ד)

∙      אשה שילדה בקרבה של שבעה ימים ליו"כ, אם היא או רופא רוצים שתאכל, אוכלת בשיעורין, ואם לא מספיק, אוכלת כדרכה. (שבת קכט. ושו"ע תריז ס"ד)

∙      מניקה שחוששת שיתמעט החלב לתינוק אם תצום, מותרת לשתות לשיעורין (תורת היולדת בשם חזו"א, ועדות הגר"א נבנצל בשם הגרש"ז. לעומת החזו"א והגרש"ז, היו שהחמירו במקרה שהתינוק מוכן לשתות תחליף חלב- שו"ת אז נדברו ח"ט ט)

∙      חולה בסכנה שותה ואוכל מיד, וגם ספק חולה כזה לא יטרח לחפש רב אלא יאכל מיד. (ויקרא יח, יומא פב, שו"ע תריח ס"ח). אולם לא יאכלו במהלך הצום סתם סוכריות ושאר מאכלים שהם רק לתענוג ולא מזינים (הליכות שלמה ו, ז).

∙      חולה ללא סכנה שבצום חש שאם לא יאכל יסתכן, אוכל לשיעורין. (שו"ע תריח ס"א)

∙      מי ששותה ואוכל לשיעורין, יאכל נפח של קופסת גפרורים (30 סמ"ק) כל 7 דקות (ר' חיים נאה שעו"ת ג', ערוה"ש תריח סי"ד), וישתה פחות מנפח צד אחד של לחי מלאה (אצל אדם ממוצע- כחמישית כוס חד פעמית), כל 7 דקות (שו"ע תריח ס"ז). עדיף לאכול ולשתות דברים מזינים.

בשעת דחק שהשיעורין לא מספיקים, עדיף לשתות ולאכול כנ"ל כל ארבע דקות מאשר ברצף. ואם יש צורך נוסף לשתות, מותר לשתות (בלבד) כל דקה וזה עדיף משתיה ברצף (כשיטת הרמב"ם שביה"ע פ"ב, וב"י תרי'ב- כרביעית הלוג)

∙      חולה שאין בו סכנה יכול לקחת כדורים ללא מים בשעת צורך גדול. (אג"מ או"ח ח"ג צ"א)

∙      חולה שאין בו סכנה חייב לצום כרגיל. זה כולל כאבי ראש רגילים, חולשה כללית וכדומה. בכל ספק, לשאול את אחד הרופאים בקהילה.

∙      האוכל ביו"כ, לא עושה קידוש, אך יוסיף יעלה ויבוא בברכת המזון (שו"ע תריח ס"י), והוא יכול לעלות לתורה חוץ ממפטיר וממנחה (שו"ת רעק"א סכ"ד). אך אם אכל רק לשיעורין, יכול לעלות גם למפטיר ומנחה (הליכות שלמה ד ו).
 

יום הכיפורים

∙      בבוקר נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות. (תו'ס יומא עז:)

  • הכהנים נוטלים כרגיל בתפילת שחרית. אם שמרו על נקיון, לא נוטלים שוב במוסף (ע"פ ערוה"ש תריג ס"ד בשם רמב"ם). אך בתפילת נעילה נוטלים שוב בשל ההפסקה.

  • אנו מובטחים מד' שיום הכיפורים עצמו מכפר על השבים בתשובה, ועל כן כדאי לרכז כוחות ומאמץ בתשובת היום, גם אם זה קשה.

  • בעת ההשתחויה במהלך סדר עבודת כהן גדול, יש להניח נייר או מגבת כדי שיחצצו בין הראש לקרקע. שטיח של ביה"כ נחשב הפסק.

  • מותר לדבר במהלך הצום על אכילת מאכלים בצאתו.

∙      הרואה שהצום קשה לו ואינו יכול להתפלל, עדיף שישכב במטה ולא ישבור את הצום, גם אם יפסיד תפילה במניין.

∙      אשה הרואה שקשה לה הצום מאד, בעלה פטור מן התפילה במניין ועליו לסייע לה, שתשכב, תצום ולא תתאמץ. וכן הפוך כמובן.
 

צאת הצום

∙      במעריב של מוצאי הצום אומרים 'אתה חוננתנו'

∙      מקדשים את הלבנה אע"פ שטרם אכלנו, שכן אנו שמחים בכפרתנו. (אחרונים)

  • עושים הבדלה כבכל מוצאי שבת, לכתחילה על נר ששבת כל היום. אם אין נר כזה, מותר לעשות הבדלה בנר שהודלק במוצאי היום.

∙      לאחר צאת החג וההבדלה, נוהגים לעשות מעשה לבניית סוכה, אפילו סמלי (ערוה"ש, גר"א), ואוכלים בשמחה (רמ"א תרכד ס"ה)

∙      למחרת משכימים לשחרית מעט קודם הזמן הרגיל. (משנ"ב תרכד סי"ד)

 

'כהיום הזה תביאנו ששים ושמחים בבנין שלם'

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב נבנצל | קרדיט: ישיבת הכותל צילום: הותר לשימוש

בגיל 83: הרב נבנצל התארס

קרא עוד