-
עוד באותו נושאהלכות יום הכיפורים התשפ"ו 2025
25/09/25 12:10
- אישה בהריון רגיל, חייבת לצום.
- אישה בהריון בכל שלב שהוא, החשה כאבי ראש חזקים או שהיא מקיאה, מותרת לשתות מיד בשיעורין, ואם לא די לה בזה, מותר לה לשתות ללא הגבלה.
- אישה בהריון שהחלו לה צירים סדירים או ירידת מים, תשתה ללא שיעורין, אפילו אם אין לה כאבים כלשהם. ואם מרגישה צורך גם לאכול, תאכל (הגרש"ז).
- אישה שילדה בקרבה של שלושה ימים ליו"כ (סופרים 72 שעות מהלידה) אסורה לצום (שו"ע תריז ס"ד).
- אישה שילדה בקרבה של שבעה ימים ליו"כ, אם היא או רופא רוצים שתאכל ותשתה, אוכלת ושותה בשיעורין, ואם לא מספיק, אוכלת ושותה כדרכה (שבת קכט. ושו"ע תריז ס"ד).
- אישה שעברה הפלה לאחר ארבעים יום של הריון, דינה כיולדת כנ"ל.
- מניקה שחוששת שיתמעט החלב לתינוק אם תצום, מותרת לשתות לשיעורין (תורת היולדת בשם חזו"א, והגר"א נבנצל בשם הגרש"ז).
- אחיות ורופאים במחלקות מצילות חיים, העוטים מסכות ובגדים מסורבלים הגורמים לזיעה - אם המקצועיות יורדת בשל הצום, אזי כשמרגישים חולשה או ירידה בתפקוד המקצועי, שותים לשיעורין (הגר"א נבנצל).
- חולה בסכנה שותה ואוכל מיד, וגם ספק חולה כזה לא יטרח לחפש רב אלא יאכל מיד (ויקרא יח, יומא פב, שו"ע תריח ס"ח). אולם לא יאכלו במהלך הצום סוכריות ושאר מאכלים שהם רק לתענוג (הליכות שלמה ו, ז).
- חולה ללא סכנה שבצום מרגיש שאם לא יאכל יבוא לסכנת נפשות, אוכל ושותה לשיעורין (שו"ע תריח ס"א).
- מי ששותה ואוכל לשיעורין, יאכל נפח של קופסת גפרורים קטנה 30 סמ"ק (או משקל 30 גרם לספרדים) כל 7 דקות (ר' חיים נאה שעו"ת ג', ערוה"ש תריח סי"ד. ויש אומרים כל תשע דקות); וישתה פחות מנפח צד אחד של לחי מלאה (אצל אדם ממוצע כחמישית כוס חד פעמית, או 40 cc) כל 7 דקות (שו"ע תריח ס"ז). עדיף לאכול ולשתות דברים מזינים (חידושי או"ש).
- בשעת דחק כשהשיעורין לא מספיקים, עדיף לשתות ולאכול כנ"ל כל ארבע דקות (ושתי דקות) מאשר ברצף. אם יש צורך רפואי לשתות בקצב גבוה אף יותר, מותר לשתות כל חמש שניות, וזה עדיף משתיה ברצף (כשיטת הרמב"ם שביה"ע פ"ב, וב"י תרי'ב- כרביעית הלוג. ספרדים יכולים לסמוך על שיטה זו בשיעורין לשתיה מעיקר הדין, אם מתקשים להמתין 5-7 דקות).
- לאחר שהחולה אכל או שתה, אם בוודאי אין לו צורך בעוד אכילה ושתיה כדי לצאת מסכנה, אסור לו להמשיך לאכול ולשתות, אפילו לשיעורין.
- חולה שאין בו סכנה יכול לקחת כדורים ללא מים בשעת צורך גדול (אג"מ או"ח ח"ג צ"א. הגרע"י).
- חולה שאין בו סכנה חייב לצום כרגיל. זה כולל כאבי ראש רגילים, חולשה כללית וכדומה. בכל ספק, לשאול את אחד הרופאים בקהילה.
- שכח וברך על מאכל, ותכף נזכר שזהו צום יום כיפור, לא יאכל. אלא יאמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.
- האוכל פת ביו"כ (בהיתר כמובן), נוטל ידיו כרגיל בחול עד הפרק, ולא רק עד קשרי האצבעות (הגרע"י).
- אסור לאדם בריא להכניס לעצמו אינפוזיה בצום כדי להקל מעליו את קושי הצום.
- האוכל ביו"כ (בהיתר כמובן) לא עושה קידוש, אך יוסיף יעלה ויבוא בברכת המזון (שו"ע תריח ס"י) ויכול לעלות לתורה חוץ ממפטיר וממנחה (שו"ת רעק"א סכ"ד). אם אכל רק לשיעורין, יכול לעלות גם למפטיר ומנחה (הליכות שלמה ד ו. הגרע"י).
- יש להמנע מרחיצה לשם תענוג (שו"ע תריג) אך רחיצת נקיון מותרת מעיקר הדין (ראשונים, מג"א שם סק"א).
- רחיצת ניקיון ותענוג יחד (כגון מים חמים על פנים מלוכלכות) אסורה (ממשמעות הרמ"א שם ס"ד).
- כלה שהתחתנה בתוך שלושים יום לפני יום כיפור, רשאית לרחוץ את פניה כרגיל על אף הצום (יומא עג:, שו"ע סימן תריג סעיף י).
- בשעת צורך מותר לנקות את הידיים באלכוג'ל, לניקוי ולא לתענוג, ואין בזה איסור סיכה או רחיצה (הגר"א נבנצל).
- מותר לברך על הבשמים (ויש מחמירים להימנע).
- יש מחמירים שלא ללכת עם קרוקס וסנדלי שורש נוחים (ע"פ שער"ת תקנד סקי"א, ומשנ"ב שם סק"ה) אך מעיקר הדין מותר (ערוך השולחן שם ס"ה, וכ"ד הגרש"ז).
- גם ילדים קטנים צריכים להמנע מנעילת סנדלי עור ביו"כ (יומא עח:) אולם לצורך שמירה על רגליהם ממכות וקוצים וקור מותר להם לנעור נעלי עור (הגרע"י).
- נעלי עור אינם בגדר מוקצה ביום הכיפורים (הגרש"ז, הגרע"י).
- אישה שילדה בתוך שלושים יום לפני יום הכיפורים רשאית לנעול נעלי עור (יומא עח:, ויש שרצו להחמיר בימינו שיש נעלי גומי נוחות, נטע"ג פמ"ז. אך נכון להתיר גם כיום וכ"כ הגרע"י).
- יש להימנע מנגיעה בין בני הזוג בלילה, אך ביום המקל בנגיעה (ללא חיבוק ונישוק) יש לו על מה לסמוך (ט"ז תרטו סק"א, ערוה"ש תרטו ס"א, שלא כמג"א ומשנ"ב שהחמירו).
- מותר לרחוץ במים פושרים ילדים קטנים ביום כיפור אם התלכלכו, אך לא חמים (ב"ח ומג"א תרטז סק"א, ומשנ"ב שם).
- הרואה שהצום קשה לו ואינו יכול להתפלל, עדיף שישכב במטה ולא ישבור את הצום, גם אם יפסיד תפילה במניין.
- המטפל בבני ביתו החולים, למשל בילדיו או באשתו, רשאי לעזוב את התפילה בבית הכנסת על מנת לסייע להם. אך ישאר בבית הכנסת לתפילת הלחש, ולקריאה בתורה. ויש אומרים שבמצב זה הוא פטור לגמרי ממניין, ויישאר להתפלל בביתו (הגר"א נבנצל).