ממלכת כהנים וגוי קדוש

הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלָ‍ים 

לפני כ-150 שנה התחיל תהליך המכונה ע"י ההיסטוריונים "העלייה הראשונה". באורח פלא החלה התיישבות מסיבית במושבות יהודה והגליל מבאר טוביה בדרום, ראשון לציון ורחובות, גדרה ונס ציונה ועד לראש פינה בצפון התגבשו היישובים מסביב להרים ביהודה ושומרון. כך גם היישובים בשאר העליות  ועד הקמת המדינה. בכל העליות לא הוגדרו ההרים מלאי ההיסטוריה התנכי"ת כיעד להתיישבות, למעט ההתיישבות בגוש עציון.

יסודות המדינה הונחו על ההתיישבות החדשה. רק לאחר מלחמת ששת הימים, באופן נסי, חזרנו להרים ומשום כך, את אתגר ההתיישבות ביהודה ושמרון לקחו אנשים שומרי תורה ומצוות.

על אף הדמיון בבניית הישובים ובהתמסרות לבניין הארץ של המתנחלים בהר לאנשי העליות השונות ובשנות המדינה הראשונות כבר חמישים שנה, המהלך של ההתיישבות ביהודה ושמרון לא זכה לאותה הוקרה והכרה שלה זכו המושבים והקיבוצים.

וכאן בדיוק נעוצה הסיבה: המניע השונה של המתיישבים. בעוד אנשי המושבים והקיבוצים שאפו להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל כלשונו של בלפור, המתנחלים ביקשו להקים "ממלכת כהנים וגוי קדוש", וכדי להתחבר למסר זה צריך עומק ועצמה רוחנית.

על דברי ישעיהו הנביא המובאים בכותרת, אומר הרב קוק שהקריאה לירושלים היא להרים את קולה. ירושלים מסמלת לדברי הרב קוק את הקדושה, וככזו עליה להרים את הקול שלא תמיד נשמע – את קול הפנימיות וקדושת הארץ.

יום ירושלים הוא יום תפילה ובקשה לממלכת כהנים וגוי קדוש, והוא מסמל את המגמה המבקשת לצקת לתהליך השיבה לציון ממד של קדושה וחיבור פנימי. זוהי הסיבה לכך שיום ירושלים לא נחגג בציבור הכללי, וזו גם הסיבה שבשנים האחרונות קהילות רבות דתיות וחילוניות מבקשות לחגוג אותו. 

מיזם "יחד ירושלים" אותו מוביל האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך נחגג השנה שבעים רשויות ברחבי הארץ. אנחנו מעלים על נס את ירושלים לכבוד ציון שבעים שנה למדינה. בין היתר יתקיימו צעדות עירוניות, מופעי זמר ופעילויות בבתי הספר הממלכתיים והממ"ד. זהו עוד אות לצמאון ולבקשת הקדושה שתופיע על העם והארץ.

הכותב הינו מנהל האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך

הרב איתיאל בר לויצילום: יח"צ