דיינו: פיוט ליום העצמאות

אילו זיכנו ריבונו של עולם לשוב להיסטוריה ולפעול בתוך המציאות העולמית בעצמאות ולא כמגורשים ומצורעים בעולם, ולא זיכנו שדם יהודי אינו הפקר – דיינו.
אילו זיכנו שדם יהודי אינו הפקר, ולא זיכנו בגירוש הטורקים והאנגלים מארץ ישראל וביצירת שלטון עצמאי – דיינו.
אילו זיכנו בגירוש הטורקים והאנגלים מארץ ישראל וביצירת שלטון עצמאי, ולא זיכנו בצבא הגנה לישראל המגן על עם ישראל – דיינו. 
אילו זיכנו בצבא הגנה לישראל המגן על עם ישראל, ולא זיכנו ביכולת לקיים את מצוות ישוב ארץ ישראל בצורה לאומית ולא כהתגנבות יחידים – דיינו.
אילו זיכנו לקיים מצוות ישוב הארץ, ולא זיכנו ליצור מגבש זהות לעם היהודי המגבש גם את אלה שאינם נאמנים לתורה ולמצוות – דיינו.
אילו זיכנו ריבונו של עולם ליצור מגבש זהות לעם היהודי, ולא זיכנו ביכולת לעסוק בתיקון החברה ובחקיקה סוציאלית – דיינו.
אילו זיכנו ביכולת לעסוק בתיקון החברה ובחקיקה סוציאלית, ולא זיכנו בתחיית השפה העברית היכולה להתקיים רק במדינה עצמאית – דיינו.
אילו זיכנו בתחיית השפה העברית, ולא זיכנו במדינה שיש בה סימנים ציבוריים יהודים רבים – דיינו.
אילו זיכנו במדינה שיש בה סימנים ציבוריים יהודים רבים, ולא זיכנו במדינה המאפשרת תלמוד תורה בהיקף הגדול ביותר בהיסטוריה היהודית – דיינו.
אילו זיכנו במדינה המאפשרת תלמוד תורה בהיקף גדול, ולא זיכנו בתחיית סוגיות המשפט העברי והציבורי ברוח התורה – דיינו.
אילו זיכנו בתחיית המשפט העברי, ולא זיכנו לראות בקיבוץ גלויות – דיינו.
אילו זיכנו ריבונו של עולם לראות בקיבוץ גלויות, ולא זיכנו לראות בנתינת לב חדש – דיינו.
אילו זיכנו בנתינת לב חדש, ולא זיכנו בראיית עוד חלקים מנבואות הנביאים הולכות ומתגשמות נגד עינינו – דיינו.
אילו זיכנו בראיית חלקים נוספים מנבואות הנביאים הולכות ומתגשמות נגד עינינו, ולא זיכנו בראיית סימני גאולה ותחייה – דיינו.

על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום:
שזיכנו ריבונו של עולם לשוב להיסטוריה ולפעול בתוך המציאות העולמית בעצמאות, שדם יהודי אינו הפקר, שהטורקים והאנגלים גורשו מארץ ישראל ונוצרה יישות מדינית עצמאית, שהוקם צבא הגנה לישראל, שניתן לנו לקיים את מצוות ישוב ארץ ישראל בצורה לאומית, שנוצר מגבש זהות לעם היהודי, שאנו יכולים לעסוק בתיקון החברה ובצדק, שזיכנו בתחיית השפה העברית, ברשות הרבים בעלת מאפיינים יהודים, בתלמוד תורה בהיקף הגדול ביותר, בתחיית המשפט העברי, בקיבוץ גלויות, בנתינת לב חדש, בראיית נבואות הנביאים מתגשמות ובסימני התחייה והגאולה.

לפיכך מצווה גדולה היא להודות ולהלל לשמו הגדול על כל הטובה שגמל אתנו, ולא לצמצם הודאה זו בסרטים בצבועים שונים, בדגלים מקומטים, בהלל למחצה לשליש ולרביע, ובכל דרכי המילוט האחרים, כי אם להניף בשמחה ובעז ובהודאה עמוקה את דגל ישראל.

שלוש מאות חמישים ושלושה ימים נקדיש את עצמנו לתיקון כל המעוות במדינה זו, כי רבים עוונותינו. יום אחד בשנה – נשמח בשמחה מלאה . 

מתוך קבוצת הפייסבוק של הרב שרלו