ש: האם מותר לקבוע ימים טובים חדשים בנוסף לאלו שמוזכרים בתורה?
ת: כן. דוגמא לכך הם פורים וחנוכה.ועוד הרבה ימים טובים המוזכרים במגילת תענית, אלא שבטלו עם החורבן.
ש: למה לא עוברים על בל תוסיף?
ת: כל מה שנלמד מן התורה אינו בל תוסיף. אנו למדים מפסח שהיה הצלה לכל הצלה שתהיה. לגבי פורים חכמים מזכירים קל וחומר: אם מעבדות לחירות, קל וחומר ממיתה לחיים (מגילה יד, א). במה שנלמד מקל וחומר, אין בל תוסיף, וכן יום העצמאות הוא הצלה ממיתה לחיים.
ש: אבל חז"ל אומרים שעם החורבן בטלו כל הימים הטובים האלה, מלבד פורים וחנוכה, קל וחומר שאין לקבוע חדשים (ראש השנה יח, ב)?
ת: החתם סופר דן על "פורים דפרנקפורט". היתה שמועה שהגויים רוצים להשמיד אם יהודי פרנקפורט, ובסוף לא קרה כלום, ב"ה. ויש עוד הרבה פורימים מסוג זה. אומר החתם סופר, שאכן אחרי החורבן אין קובעים יום טוב על דבר טוב שהיה, אלא אם כן, זו הצלה ממיתה לחיים (שו"ת חת"ס או"ח רח). וכן יום העצמאות.
ש: אז למה לא קבעו חג אחרי כיבוש הארץ בימי יהושע בן נון?
ת: זה נכלל בפסח. פסח כולל יציאת מצרים, הליכה במדבר וכיבוש הארץ.
ש: ובזמן בית שני?
ת: זה חנוכה.
ש: ואותו יום טוב שיש לקבוע, מה הגדר שלו?
ת: אין גדר קבוע. העיקר שלא מתענים ולא מספידים. וכן לא אומרים תחנון. השאר, החכמים קובעים.
ש: ולמה לא קבעו חג אחרי ההצלה והניצחון של מלחמת יום הכיפורים?
ת: נכלל ביום העצמאות.
ש:אז למה יום ירושלים לא נכלל ביום העצמאות?
ת: כן קבעה הרבנות הראשית לישראל. ירושלים - זה מיוחד.
ש: והאם אפשר לקבוע הלל?
ת: כן. כמו שקבעו בחנוכה. בפורים לא קבעו בגלל שלוש סיבות: נס בחוץ לארץ, אנו עדיין עבדי אחשוורוש, וקריאת המגילה היא במקום הלל. על פי נימוק שלישי זה, מחדש המאירי, שמי שנמצא במדבר ואין לו מגילה, שיאמר הלל. על הצלה, הנביאים תיקנו לומר הלל (פסחים קיז, א), כלומר באותו זמן. אך אם להמשיך מידי שנה בשנה, זו כבר תקנת חכמים שבאותו הדור. רש"י מביא שם: כמו חנוכה.
ש: ספרדים אומרים הלל בראש חודש בלי ברכה ומה ביום העצמאות?
ת: אין זה קשור. הלל בראש חודש הוא מנהג, ויש מחלוקת אם לברך. אך ביום העצמאות, זה מעיקר הדין, כמו חנוכה, לכן יש לומר הלל שלם ולברך.
ש: יש אומרים הלל בברכה גם בליל יום העצמאות כמו בליל ראשון של פסח.
ת: זו דעת יחיד. גם בחנוכה לא אומרים בלילה. פסח זה מיוחד.
ש: איפה יש מקורות על יום העצמאות.
ת: בתשובות רבות. עיין ספרו של הרב נחום פרופ' רקובר "הלכות יום העצמאות ויום ירושלים".
ש: מה יש לעשות ביום העצמאות?
ת: תפילה מיוחדת וסעודת יום טוב.
ש: ולטייל?
ת: זה חשבון אישי. כמו בחנוכה. אפשר גם לטייל בלימוד התורה, או לטייל אצל מסכנים ולעשות להם חסד.
ש: ומה עם ריקודים ברחוב?
ת: גם זה עניין אישי. טוב מאוד לשמוח עם כל העם. כמובן בתנאי שזה צנוע. אין עושים מצוה על ידי עבירה.
ש: ולהניף דגל?
ת: טוב מאוד (עיין בספר של הרב, "הגדת יום העצמאות", בירורים על הדגל).
ש: ובסיכום?
ת: ברוך שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.
[רשם והוסיף מקורות: הרב מרדכי ציון]