מספרים על מו"ר הרב יהודה עמיטל זצ"ל ראש ישיבת הר עציון, שביום הקמת המדינה, ה' באייר תש"ח, כשהוא עוד היה תלמיד ישיבת חברון הוא רץ מייד לגלח את זקן האבלות של ספירת העומר. חבריו תמהו עליו: "איך אתה מתגלח בספירת העומר?". תשובתו הייתה: "מהשנה הבאה והלאה יהיה ה' באייר יום חג לעם ישראל. אם ביום ציון החג בעתיד יהיה מותר להתגלח, ודאי שהיום, כשהמאורע מתרחש, זו מצווה!".
"שורה של נבואות שהיו נשמעות הזויות לאורך ההיסטוריה כולה מתגשמות לנגד עינינו"
אחד המאפיינים של תודעה גלותית הוא התרפקות על העבר (לרוב בגעגועים שאין בהם ממש). מחשבת הגאולה שאנחנו מבקשים לאמץ בדורות האחרונים אינה בורחת מההווה אלא מוצאת דווקא את הנוכחות האלוהית שבהווה. לפעמים אנחנו מרגישים כאילו בעבר – בעת מעמד הר סיני, בימי השופטים הגדולים, בתקופת הזוהר של הבית השני, ולפעמים אפילו בתקופת ראשית הציונות – התרחשו דברים משמעותיים, בעוד הקיום שלנו כאן ועכשיו הוא סתמי ותפל.
תמונת ארכיון. עולים חדשים צילום: פלאש 90. נתי שוחט
פעם שמעתי מתת־אלוף הרב הושע פרידמן בן־שלום, ראש מכינת בית ישראל, רעיון שהבהיר לי מהי הדרך הנכונה להסתכל על היחס בין העבר להווה. אנחנו קוראים את ספר במדבר ופשוט לא מבינים – איך בשעה כל כך גדולה של עם ישראל, אחרי היציאה ממצרים ורגע לפני הכניסה לארץ, הם שבים ומתלוננים על אוכל? איך הם יכולים להיות עיוורים כל כך לגודל השעה? והוא עונה: כאז כן היום. אנחנו חיים בתקופה הכי משמעותית לעם ישראל באלפיים השנים האחרונות. שורה של נבואות שהיו נשמעות הזויות לאורך ההיסטוריה כולה מתגשמות לנגד עינינו כדבר של מה בכך. אם נזכה להעלות את המבט נוכל לתעל את השיח הציבורי מעיסוק בזוטות להתמקדות בפלאים שמתרחשים כאן בכל רגע.
לשם מה זכינו במתנת הירושה הגדולה של מאה הדורות שלפנינו?
"מֵרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאֶה נֵס", כתב המשורר יהודה עמיחי בשיר ששמו 'נסים'. והמשיך:
אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ.
אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבָר בְּיַם־סוּף בִּבְקִיעַת הַיָּם
רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו
וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת.
(מתוך: "נסים", שעת החסד / יהודה עמיחי, הוצאת שוקן (C) כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן).
לשם מה? עבורי נאמנות לציונות היא לעמוד מול אלפי שנות היסטוריה יהודית של סבל בלתי נתפס בעבור שמירה על הזהות היהודית ולענות על השאלה 'לשם מה' – לשם מה החזקנו מעמד בכל הגלויות? לשם מה חזרנו ארצה? לשם מה זכינו במתנת הירושה הגדולה של מאה הדורות שלפנינו?
הכרזת המדינה צילום: ויקיפדיה. רודי ויסנשטין - Israel Ministry of Foreign Affairs
החברה הישראלית נדרשת לתת תשובות לשאלות הללו. התשובות יבואו מהמקומות של הרוח ושל מערכות היחסים בין בני האדם. הזכות להיות ציוני, באה בד־בבד עם הדרישה שהחיים של כל אחד מאיתנו, כיחידים וכחברה, יהיו תשובה מפורטת לשאלות הללו.
הרב יעקב נגן הוא ראש בית מדרש לישראל והאנושות מבית רשת אור תורה סטון ור"מ בישיבת עתניאל.