תורת ארץ ישראל
כשהתפרסמה הצהרת בלפור, ובה הכרת האומות בזכות עם ישראל על ארץ ישראל, כתב הרב קוק באורות הקודש: "אי אפשר להימנע מלהשתמש בהכרזה למטרות היותר עליונות, לעורר את הטוב ואת החיים בעולם. לגבי ישראל צריכים כעת בזמן הפריחה הלאומית, בהתחלתה, לעורר את השאיפה למטרה הרוחנית העליונה, שהיא הסיגול לרוח הקודש קבוע ברוב בעלי הכשרון באומה".
מובן, שככל שהקשר בין עם ישראל לארצו מתחזק ומתבסס, נעשית שאיפה זו משמעותית וחיונית יותר.
השאיפה לנבואה ולרוח הקודש איננה דבר רחוק, אלא יש לכך השפעה ממשית כבר כעת (על פי אגרות ראי"ה ח"א אגרת ק"ג): בארץ ישראל, שהיא מקום הנבואה, יש השפעה לנבואה על סדר הלימוד, והוא נעשבה מתוך סקירה רחבה, וזה מה שאמרו אוירא דארץ ישראל מחכים.
אף שאין אנו נביאים, מקום הנבואה משפיע על מי שמודע לכך וחפץ בכך.
הרב יהושע ויצמן | צילום: אלישמע סנדמן
בע"ה בשנת המאה למדינת ישראל, ילך ויתחזק הקשר שבין עם ישראל לארצו, וירבו בקרבנו המסוגלים לרוח הקודש קבוע, והשפעת הנבואה על סדרי לימוד התורה תהיה משמעותית וניכרת.
ענין נוסף עולה מביאורו של הרב קוק לדברי הגמרא: "מצוות בטלות לעתיד לבוא". בצורה פשוטה הכוונה היא שלעתיד לבוא לא יהיו מצוות ולא נצטרך לקיים אותן. אך הרב קוק מסביר ש"מצוות בטלות" הוא מלשון "ביטול ברוב" - אנו נמשיך לקיים את המצוות, אך הן תהיינה בטלות ברוב האור שיאיר לעתיד לבוא.
"כי נר מצוה ותורה אור" - אור המצוות בעולמנו הוא אור נמוך. העיקר הוא מעשה המצוה בפועל. אמנם אנו דורשים ומבארים את טעמי המצוות, אך העיקר איננו הטעם אלא מעשה המצוה.
לעתיד לבוא, ככל שילך האור האלוקי ויתגלה בעולם, יהיה המעשה קטן, ואורו יתבטל אל מול האור האלוקי העליון של המצוה, כשרגא בטיהרא - כמו הנר שאורו אינו ניכר בצהריים, אל מול אור השמש.
אף זו שאיפה ותפילה לקראת שנת המאה למדינת ישראל, שהאור האלוקי יופיע בה בצורה גלויה ומאירה, והצד המעשי של המצוות יהיה בטל בשפע האור שיופיע עלינו בע"ה.
הרב יהושע ויצמן הוא ראש ישיבת ההסדר מעלות ויו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.