עולם ההלכה בחגיגות ה-100 למדינה

הרב מאיר נהוראי: "הנשים תהיינה מנהיגות משמעותיות בקהילה"

לרגל חגיגות אמצע העשור השמיני לעצמאות ישראל, ומתוך ניסיון לשרטט את דמותה העתידית של מדינת היהודים, אתר כיפה פנה לרבנים ורבניות שונים בבקשה לנסות ולנתח כיצד יראה עולם ההלכה בעוד 25 שנה | פרויקט מיוחד

חדשות כיפה הרב מאיר נהוראי 25/04/23 14:19 ד באייר התשפג

הרב מאיר נהוראי: "הנשים תהיינה מנהיגות משמעותיות בקהילה"
תלמידות בית המדרש בגוש עציון, למצולמות אין קשר לידיעה , צילום: Gershon Elinson/Flash90

האם בשנת המאה למדינת ישראל תהיה רבנית ראשית?

מנהיגות תורנית נשית קיימת כבר עכשיו, והיא מתעצמת וצומחת ככל שיותר ויותר נשים נכנסות לאהלה של תורה. ארגון רבני ורבניות בית הלל יצא לדרך לפני עשור כחבורה בה שותפים תלמידי חכמים עם תלמידות חכמים, מתוך הבנה ברורה שזהו צורך השעה. מאז, עולם התורה הנשי רק הוסיף להתרחב ולגדול. הוקמו בתי מדרש שונים שלומדות בהם נשים  לימוד הלכה ותלמוד ברמה גבוהה במשך כמה שנים. 

בבית המדרש ההלכתי של בית הלל יושבות תלמידות חכמים לצד תלמידי חכמים, והבירור ההלכתי נעשה מתוך עיון במקורות ורוחב דעת. בחלק מהקהילות יש נשים מובילות, בתפקידים רשמיים או בלתי רשמיים. באתר "משיבת נפש" שהקמנו נענו כבר מאות שאלות הלכתיות מגוונות על ידי רבניות, ומבחני הלכה רשמיים מטעם המדינה מעניקים הכרה ממלכתית לנשים למדניות. תמונת מצב זו מעידה על פריחה חסרת תקדים של שותפות נשים בעולם התורה, ואני מאמין ומקווה שהיא תתרחב ותתבסס עוד.

הרב מאיר נהוראי

הרב מאיר נהוראי צילום: בית הלל

תקוותי היא כי בשנת המאה למדינה נראה מנהיגות רבנית שנבחרת על ידי הציבור שלה. הרב הראשי יצמח מתוך עולם הישיבות ויהיה גדול תורה שמעורב בין הבריות. אני מעריך שנראה עולם רבנות קשוב לשטח, לא צמוד לשיקולים פוליטיים, ששם בראש מעייניו את חיבור העם לתורה ולמצוות והצימאון לתורה יגדל. בשנים הקרובות נצליח להגדיר את תפקידם של הנשים בעולם הקהילתי, ובטוחני שהן תהיינה מנהיגות משמעותיות בקהילה לצד עבודתו של הרב בקהילה. זו תהיה תופעה שתלך ותתעצם. אני מעריך שמועצת הרבנות הראשית תשתכלל ותתרחב תדון בבעיות השעה והדור, ובתוכה תהיה גם נוכחות של נשים.

איך תיראה השבת במרחב הציבורי בשנת המאה למדינה?

השבת היא אוצר, מתנה גדולה, ועם ישראל ילך ויגלה זאת מחדש. דווקא בעידן כל כך טכנולוגי, דיגיטלי ותזזיתי, ערכה של השבת לא יסולא בפז. ערך זה ילך ויתעצם כאלטרנטיבה רוחנית ותרבותית שנובעת מתוך תורתנו, ויתפוס את מקומו הראוי במרחב הציבורי הישראלי.

כיצד זה יקרה?

יש כבר תשתית לשבת ציבורית שיכולה לתת מקום למגוון הישראלי. תשתית זו צומחת מאמנת גביזון מדן, נשענת על פסק ההלכה שהוציא בית הלל לפני מספר שנים לגבי שבת במרחב הציבורי, ויכולה להיעזר בחידושים טכנולוגיים עדכניים. מדינת ישראל יכולה וצריכה לקיים שמירת שבת ממלכתית ומוסכמת, תוך דיאלוג בין כל חלקיה.

לצורך יצירת שבת ישראלית-הלכתית יש צורך בתלמידי חכמים מעמיקים, קשובים ומוכנים להידברות; בחיבור החידושים הטכנולוגיים לעולם ההלכתי; וביצירת תרבות ישראלית שמכירה את ערכה העצום של השבת ומקדמת אותו. אני מעריך שיוקמו יותר בתי כנסת גם במקומות שיותר רחוקים ממסורת ישראל כמו: קבוצים ותהיינה תפילות שבת. מפאת האפשרות שיום ראשון יהיה חופשי (כך זה בעולם)  יתכן  והמרכזים המסחריים יהיו סגורים בשבת. תהיה אלטרנטיבה תרבותית שתפרח והכל מתוך מסגרת ההלכה.

אני מתפלל שנזכה לכל אלה ונצליח בעמל ובמסירות ליצור מצב בו עם ישראל יקבל את המתנה היקרה הזו, השבת, על כל עומקה ועושרה.

הרב מאיר נהוראי הוא יו"ר ארגון בית הלל ורב המושב משואות יצחק