איני יודע לצפות את העתיד, אולם ברור לי כי ככל שנחפוץ בהעצמת זהותה היהודית של המדינה – כן תידרש ההלכה לפתח את "הלכות מדינת ישראל". את הצעד הראשון עשו גדולי הפוסקים, כשהבולט בהם הוא הרב גורן זצ"ל, בפסיקות בענייני צבא. אנחנו יכולים לומר היום כי ב"ה יש ביד ההלכה להנחות את דרכו ההלכתית של הצבא, כשהוא ממלא את כל תפקידיו במלוא האחריות.
הרב יובל שרלו. צילום: ללא קרדיט
הלכות מדינה עוסקות באין ספור נושאים
אולם הלכות מדינה עוסקות באין ספור נושאים אחרים: בענייני רווחה, כאשר קשת האפשרויות ההלכתיות נעה בין קוטב הטוען כי אין המדינה חייבת כלל לעסוק ברווחה, ועד הקוטב השני הטוען שיש הדרכה הלכתית מהו קו העוני, לדוגמה, ומה צריכה להיות המדיניות על פי ההלכה, בהקשר של המצוות השונות הקשורות בכך.
הלכות מדינה צריכות לעסוק בדרכים הראויות לקיים קשר עם תרבויות שונות ועמים זרים, כמו גם לדון במעמד ההלכתי של אתרים קדושים לדתות אחרות; הלכות מדינה צריכות לעסוק בסל התרופות במדינה יהודית, בעקרונותיו, במעמד תרופות המיועדות להעצמת איכות החיים, כי בהכרח הן באות על חשבון תרופות שנועדו להארכת חיים; הלכות מדינה צריכות לעסוק בסוגיה האם ישנה מדיניות ביטחונית תורנית, ומהן ההדרכות ההלכתיות בתחום "מוסר המלחמה"; הלכות מדינה צריכות לעסוק בשאלות הקשורות באבטחה כלכלית בשבת, בהלכות תקשורת חופשית מול דיני לשון הרע ואיסורי הלבנת פנים, בשאלות הקיימות והאחריות של המדינה לנושאי סביבה ואקולוגיה, ועוד ועוד.
לקראת מתודולוגיה חדשה
ואכן, בשנים האחרונות אנו מתברכים במכונים וביחידים העוסקים בנושאים אלה. אנו נמצאים עדיין בשלב בוסרי מאוד, שכן המתודולוגיה שאנו רגילים אליה, כגון הבאת מקורות ישירים העוסקים בנושא מסוים, אינם קיימים. מפני חטאינו גלינו מארצנו, ועל כן חכמי התורה לא עסקו בסוגיות אלה, ואין לנו מסורת מסודרת. לפיכך, צריך להצמיח אותם, בין על ידי שימוש במקורות שמלכתחילה לא נוצרו כמקורות הלכתיים, כמו דברי אגדה, פרשנות לתורה וכדו'; בין על ידי "מבחן הסבירות"; בין על ידי הכרה שלא כל דבר נכנס תחת כנפיה של ההלכה, והיא הותירה נושאים רבים לבחירת הציבור, וכדו'.
ככל שהצורך יגדל, וככל שנבקש את דרכה של תורה בסוגיות לאומיות – כן נחלץ חושים לפני ה', והן תתפתחנה. אז ייראה לעיני כל כי מחד גיסא אנו מקימים מדינה "ככל הגויים אשר סביבותיי" שהיא מצליחה ומשגשגת בעזרת ה' כטובות שבמדינות, ומאידך גיסא יש בנו בשורה מיוחדת להופעת דבר ה' בתוך העולם הלאומי.