נשארים בארץ?

בפתח יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל, צביקה קליין לא יודע מה יותר חשוב - לחגוג בארץ או בחו"ל?

חדשות כיפה צביקה קליין 07/05/08 00:00 ב באייר התשסח

"מה אתה עושה השנה ביום העצמאות?" שאלו אותי חברים, "הרי חגיגות העצמאות השנה בוודאי יהיו מיוחדות".ישבתי וחשבתי. מה כבר יכול להיות שונה? האם יביאו השנה את רן דנקנר (במקום ריטה) שישיר את המנונינו באירוע המרכזי?

הרי פארק המגורים ליד ביתי יהפוך גם השנה לפארק צבאי לילדים, הרחובות יהיו מלאים באנשים לבושים כחול לבן (טוב... אולי טעיתי בשנה) והספריי הלבן המסורתי יקשט את גופם של טובי בנינו ובנותינו.

שנים שהתחבטתי בשאלה: איך חוגגים את יום העצמאות בצורה הטובה ביותר?! ובשאלתי אני לא מתכוון למסיבה הטובה ביותר, אלא: איך חוגגים את עצמאות העם היהודי, שחיכה אלפיים שנה למדינה?!

קהילת הקודש בהוליווד

לפני שנתיים מצאתי את עצמי במיאמי שבארה"ב. כשליחי בני עקיבא נדרשנו להפיק 3 אירועים מרכזיים בשכונות השונות: אירוע של יום שלם בתיכון, ופעילויות בבית ספר יסודי בעיירה יפהפייה בשם הוליווד. ופתאום שמנו לב: אם אנחנו, השליחים, לא נרים את אירועי יום העצמאות, לא יתקיימו בכלל אירועים בקהילה היהודית השלישית בגודלה בארה"ב! לפני שתנועת בני עקיבא פעלה במקום, חגיגות יום העצמאות כמעט ולא התקיימו, ואף ישנם מחלוקות בקהילה לגבי השאלה "מתי בית הכנסת שלנו חגג בשנים האחרונות את חגיגות יום העצמאות?".

טקסי יום הזיכרון והעצמאות בקהילה שלי, קהילת קודשYoung Israel of Hollywood Ft. Lauderdale, היו מבחינתי שיא השליחות ואחד הימים המשמעותיים ביותר בחיי. בית הכנסת היה מלא מקיר לקיר - חמש מאות משתתפים זרמו אט אט לאולם היפה והמקושט כולו בכחול לבן.

בין טקס יום הזיכרון ליום העצמאות (מן טקס מאוחד שכזה: זיכרון ועצמאות יחדיו), ביקשתי לשאת מספר מילים. היה לי חשוב להכניס מסרים של עלייה, למרות הטאבו ששורר לעיתים בקהילות ארה"ב. סיפרתי על הפיגוע שהיה ביישוב בו גדלתי, וסיפרתי בהתרגשות על אימי שנפגעה בפיגוע. תיארתי את ההרגשה כאשר אימי פרצה לבית בצעקות ובכי על האסון הנורא שארע. "האם אתם מצטערים שעליתם לארץ?" שחזרתי בפניהם את השיחה עם הוריי, "להיפך" הם ענו, "אנחנו עכשיו עוד יותר מחוברים, ומרגישים עוד יותר ישראלים". החלטתי דווקא ביום העצמאות להודות בפומבי להוריי שקיבלו את ההחלטה לעלות לישראל, ושנתנו לי ההזדמנות לגדול כילד יהודי במדינה יהודית.

איזו הרגשת סיפוק. קשה לתאר.

אותם ימים לאומיים שחגגתי לפני שנתיים בנכר חוזרים ועולים בזכרוני מעת לעת. בשנה שעברה חגגתי את יום העצמאות בירושלים, ופתאום - לא הרגשתי משהו מיוחד, לא הרגשתי שאני חוגג חג חשוב ומשמעותי.

ישנם מיליוני יהודים הפזורים בכל יבשת בעולם. לא תאמינו כמה הם מפוזרים, פשוט לא ייאמן. אפשר לחגוג את יום העצמאות, אך זו רק חצי שמחה. רוב עם ישראל עוד לא חזר הביתה, והם עוד לא ממש אורזים מזוודות בהשתוקקות.

אז אני שואל: איפה לחגוג את יום העצמאות השנה? בישראל או בחו"ל?