יום העצמאות או יום העצמות?

לפעמים נדמה שיותר אכפת לאנשים איך אתה מתלבש ולא מתלבש, איזה כיפה אתה לובש או לא לובש (אם בכלל) ופחות במי אתה, כבן אדם וכיהודי. באיזה מגירה בראש אפשר למיין ולקטלג אותך.

חדשות כיפה ר´ אשר סמית 24/04/07 00:00 ו באייר התשסז

ראית אותו...עבר על דברי חז"ל והסתפר ביום העצמאות!!!

מצווה לומר הלל ביום העצמאות!!!

האם אתה אומר תחנון ווידוי ביום הנוראי הזה?

אתה אומר הלל עם ברכה, בלי ברכה?

מצווה לשרוף את הדגל ביום העצמות!!!

כל החרדים האלו!!! אוכלי חינם! לא מעריכים את המדינה!

לא אכפת להם מהתורה למזרחניקים האלו!!! כופרים!

אדם היוצא לשוק ביום הבא עלינו (לטובה? לרעה?), או פותח את הרדיו, סביר להניח שישמע משפטים עסיסיים כאלו ואחרים, רבים ומגוונים כיד ה הטובה עליו, מאנשים שונים ומשונים החפצים להביע את דעתם.

לפעמים, כמעט ונדמה שיום העצמאות נהפך ליום שבו כל אחד ואחת נהיה עצמאי ביותר, אני כן אומר הלל!, אני אומר תחנון!, אני! אני! אני!.

כמובן כל אחד גם אוהב להתרכז במה האחר עושה ולא עושה. מעניין אם גם השנה הם ישרפו את הדגל?, אתה אומר חצי תחנון או מלא?, אתמול עמדת בצפירה?.

ואם חס ושלום חס וחלילה לא זכית שתשמע במו אזניך דברים כאלו, אפשר תמיד בשעת הדחק לראות את זה בטלוויזיה הביתית, בטלוויזיה של הקיוסק השכונתי, או באינטרנט, שתמיד דואגים שנהיה בענינים למען נדע את שלום אחינו.

בעולם שבו הרבה מאיתנו חיים בו, עולם מקוטלג עם סטיגמות וסטריאוטיפים, טבעי ביותר שנשמע דברים מהסוג הנ"ל. עולם שבו מאוד מאוד מעניין אותנו האם אותו אחד הוא "חרדלניק" או "רפורמי", "נ נח" או "יחיניק", "דתי לייט", "קרליבכי", "חילוני", "חפיפניק" או "מסורתי".

לפעמים נדמה שיותר אכפת לאנשים איך אתה מתלבש ולא מתלבש, איזה כיפה אתה לובש או לא לובש (אם בכלל) ופחות במי אתה, כבן אדם וכיהודי.

באיזה מגירה בראש אפשר למיין ולקטלג אותך.

ואז, על פי זה בונים את היחס כלפיך ואת הדרך שבה ידברו ויתעסקו איתך.

ככה הרבה יותר קל ופשוט לחיות חיים מסודרים ומאורגנים, כי הרי ברגע שאני יודע מה אתה, ובאיזה תווית אתה מתפאר, אז כמעט אוטומטית אני יודע אם אתה הולך לצבא, לא עומד בצפירה, אוכל רק בד"ץ, שר את התקווה, מאמין או לא מאמין בתורה, ועוד ועוד.

סיפור אישי. נסעתי פעם באוטובוס כשעל ראשי כיפה שהיא חצי סרוגה וחצי שחורה אותה לבשתי באותו היום. זה עניין מאוד את האדם שישב מאחורי ואחרי שניהלנו שיחה יפה והסברתי לו מהו הרעיון שעומד מאחורי הכיפה (שבירת סטראוטיפים והגברת האחדות בעם), ואחרי כל זה הוא שאל אותי "אז תכלס, מה אתה?". הוא היה חייב לקטלג אותי ולא יכל לעכל אותי, את מהותי, איך שאני, כי אז הרי הוא צריך להכיר אותי באמת, לאט לאט, ולא יכול להתנהג איתי באותה צורה שבה הוא מתנהג עם כל שאר סוגי האנשים המקוטלגים אצלו בראש.

רבי שלמה קרליבך זצ"ל אומר בשם הזוהר הקדוש שישנם שני סוגי אנשים בעולם - כאלו ששואלים "מי אתה" וכאלו ששואלים "מה אתה". אלו ששואלים "מה אתה?" מחריבים את העולם, מה אתה? אתה עשיר או עני, חסיד או ציוני, ליטאי או רפורמי. ויש שואלים "מי אתה?" מי אתה באמת - בתוך תוכך, בנשמתך, לא מעניין אותי איזה סוג מכנסיים אתה לובש או איזה פיאות יש או אין לך, אלא מי אתה בפנים...

רבי שלמה היה אומר שכל השמות והסיווגים האלו (חילוני, חרדי, קונסרבטיבי, דתי, ועוד ועוד) הם כמו בלונים מלאים באוויר שלא אומרים כמעט כלום, ושבד"כ עושים יותר נזק מאשר טוב. כי השאלה היא מי אתה באמת? כמה אתה מנסה להיות אדם ויהודי יותר טוב? כמה אתה מנסה לתקן את העולם?

נכון, יש מקום לסוגים וסיווגים שונים בעם ישראל כמו השבטים, וזה האידיאל, ככל שיש יותר צבעים בקשת הוא יותר יפה. וכך אומר הר יוסף דב סלובייציק זצ"ל (על הברכות בפר ויחי): בברכות כולן באים לידי ביטוי השוני והיחוד שהיו בבני יעקב ובבית יעקב, כל יחיד ופרט מבני יעקב הוא יחיד ומיוחד באישיותו, ולא פעם יש אף ניגודים של ממש ביניהם. היהדות כוללת כמה וכמה הפוכים המכונסים לאחדות בדמותה של כנסת ישראל, שבה מגיעים להאחדה והרמוניה כל האיכויות הייחודיות של בני יעקב... האחדות מורכבת מכל כוחות הנפש השונים של שבטי בית יעקב (דברי השקפה עמ 45).

לדאבוננו זה לא המצב כיום עדיין בעם ישראל, ולא כולנו זוכים להעריך את השונה והמיוחד בשני, והלוואי שנחזור במהרה בימינו לדרגה הזאת האידאלי.

בצעדינו הראשונים כעם לאחר יציאת מצרים אנו מגיעים לים סוף עם כל הפקאלים, בנערינו ובזקנינו, בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו, וגם עם עצמות יוסף, "ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם" (שמות יג-יט).

מסביר המדרש (ילקוט שמעוני תהילים רמז תתיז) באיזה זכות נקרע הים סוף לעם ישראל בצאתם ממצרים: "הים לא נקרע אלא בשביל יוסף... וכן הוא אומר וינס ויצא החוצה, וכתיב הים ראה וינס".

מה היה מיוחד ביוסף הצדיק ש"שכנע" את הים להיקרע בשבילו?

אז האמת היא שיש הרבה דברים מיוחדים באדם שהיה היחידי לזכות לתואר "צדיק יסוד עולם". לעניננו, נקפוץ לבראשית מא: מה, בו יוסף מקבל שם נוסף מפרעה "צפנת פענח", ומסביר רש"י שהוא היה מפרש הצפונות.

כלומר, שלא כמו פוטיפר אדונו שהיה אדם מלא בסטיגמות ותוארים "...פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי..." פוטיפר היה מקוטלג מצויין לכל אלו שחייבים לשים תווית על אנשים, יוסף היה אדם שלא היה אכפת לו או מעניין אותו כמה תוארים יש לך, ואך אתה מגדיר את עצמך, אלא מי אתה באמת, עמוק עמוק בפנים. מפרש הצפונות.

לכן כשעם ישראל הגיע לים סוף הם הגיעו עם עצמות יוסף, כלומר עם עצמותו של יוסף, הפנימיות של יוסף, המסר שלו, לא לקטלג או למיין אף אדם, לא לעשות חומות מסביב לאנשים בגלל אמונתם, אלא לרצות להתחבר לעומק של כל אחד בבחינה של "אהבה שאינה תלויה בדבר"-במה אותו אחד או אחת מאמינים.

כשהים ראה כזאת עוצמה, בני אדם שממש רוצים להתחבר אחד לשני בלי שום הבנות מוקדמות או קיטלוגים, הוא פשוט ברח. "הים ראה וינוס" אי אפשר לעמוד כנגד דבר זה.

לא צריך להיות מעניין אותי, ולא מעניין אותי, אם אתה אומר הלל או אומר תחנון ביום העצמאות ומהי ההגדרה שכתובה ליד שמך באיזה מאמר שפרסמת באינטרנט.

יש לדאבוננו מספיק חומות גם ככה בעם ישראל ובעולם כולו, ככה שאני לא צריך להוסיף עוד לבנים.

ברובד העצמאי קשה אולי להתחבר לאנשים עם דעות והשקפות עולם עצמאיות שונות, אך עם קצת רצון להתחבר לרובד של עצמות האדם, מעבר ללבושים, תוויות, סוג הכיפה, וקיטלוגים, אפשר להגיע לדברים גדולים ולעוצמה אדירה!

שנזכה!!!

אשר סמית-עיה"ק צפת


Notice: Undefined variable: tmpUrl in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/incFiles2021/footer.php on line 368

Notice: Undefined variable: tmpUrl in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/incFiles2021/footer.php on line 368