"מצילים לוחמים מאלמוניות" - המיזם שמגלה את החללים האלמונים

מתנדבי הארגון "לתת פנים לנופלים" איתרו כבר מידע על כ- 200 חללים עלומים. ביניהם צבי ברגהאוזן, שנהרג בעת שירותו כמכונאי באונייה הארץ ישראלית הראשונה, והחלל מרדכי זהר, שנהרג כשומר במטעי רחובות ב1917

חדשות כיפה גלעד ארליך, חדשות כיפה 28/04/20 10:25 ד באייר התשפ

"מצילים לוחמים מאלמוניות" - המיזם שמגלה את החללים האלמונים
"פתק חיפוש" על מצבה, צילום: לתת פנים לנופלים

בשנים האחרונות, פוענח סיפור חייהם של כמעט 200 לוחמים עלומים, ע"י מתנדבי הארגון "לתת פנים לנופלים", לחלקם אף הוחלפה המצבה. השנה בצל משבר הקורונה והאיסור על ההגעה לבית העלמין ביום הזיכרון, נערכו בארגון והמתנדבים נפרסו ברחבי הארץ ועלו במהלך הימים האחרונים, לקברי הנופלים, עליהם הניחו "פתקי חיפוש". 

ארגון המתנדבים 'לתת פנים לנופלים', הוקם בשנת 2013 על ידי דורית פרי ואורי שגיא,  במטרה לקדם הנצחתם של 1,020 חללי מערכות ישראל שנפלו טרם קום המדינה ובמלחמת העצמאות. הארגון עוסק בין השאר, בהשלמת פרטי חייהם של חללי מערכות ישראל, שמצבותיהם חסרות מידע וקורות חייהם לא ידועים, זאת מתוך כוונה, להשלים את חוב הזיכרון שאנו חבים, לאלו שנפלו על הקמת מדינת ישראל.

לאחרונה יצא הארגון במיזם "מצילים לוחמים מאלמוניות". מטרת המיזם היא לאתר תמונותיהם של 500 חללים "חסרי פנים".  במסגרת המיזם אותרו כבר 18% מתמונותיהם של לוחמים עלומים (מתוך 511). סיפורו של צבי ברגהאוזן הוא אחד מהם.

הרברט - צבי ברגהאוזן, בן מקס - דב ומינה - מרים לבית ריטר, נולד ביום כ"ד אלול תר"פ (7.9.1920) בעיר ויסבאדן בגרמניה. הרברט היה אח צעיר לארנסט-אליהו ול-אמה.

ב-3.2.1936 עלה הרברט לארץ ישראל באניה "גליל", והצטרף לאחיו – אשר עלה שנתיים קודם לכן עם אשתו ואביה והשתקע במושבה פרדס חנה. כבר כנער הוא נמשך לתחום הימאות, ובאוגוסט 1938 החל לעבוד כחשמלאי על האניה הארץ-ישראלית הראשונה "הר ציון". לאחר כחודשיים הופסקה העסקתו שם, והרברט עבר לעבוד – ככל הנראה כחשמלאי – בבית הסוהר בעכו. זו היתה תקופת המאורעות 1936-39, וגם הוא תרם את חלקו בהגנת המושבה.

בין קיץ 1939 לקיץ 1940 עיברת הרברט את שמו לצבי, וחזר להפליג ב"הר ציון" – הפעם כמכונאי/מסיק. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה צורפה האניה לצי הסוחר הבריטי, אשר גוייס כולו למאמץ המלחמתי. במסגרת זו השתתפה "הר ציון" בשיירות אשר הפליגו באוקיינוס האטלנטי, במטרה לפרוץ את המצור שהטילו צוללות גרמניות על בריטניה. ביום כ"ח אב ת"ש (31.8.1940), נפגעה האוניה מערבית לאירלנד בדרכה ל-ארה"ב על ידי צוללת גרמנית וירדה למצולות. עימה טבעו 33 ימאים,17 מהם ארץ-ישראליים וצבי ביניהם. היתה זו מכה כואבת ליישוב העברי בארץ.

צבי ברגהאוזן היה בן 20 בנופלו; חלל אשר מקום קבורתו לא נודע (מקל"ן). הוא הונצח בבית קברות צבאי בלונדון, ובחלקת הנעדרים בהר הרצל בירושלים. הוריו, אשר נותרו בגרמניה, גורשו בספטמבר 1942 לגטו טרזינשטאט. אימו נספתה שם; אביו נרצח באושוויץ במאי 1944. צבי הותיר אחריו את אחיו אליהו. לימים, אחיינו אורי המשיך את דרכו כיורד ים, ושירת על סיפונה של אח"י "אילת" (ניצל כשהוטבעה).

 צבי ברגהאוזן

צבי ברגהאוזןצילום: לתת פנים נופלים

החקר אודות צבי נעשה על ידי המתנדב גד לביא. גדי נבר בארכיונים הבריטיים בניסיון ללמוד אודות סיפורה של האונייה הר ציון, התחקה אחר משפחתו בניסיון לאתר אם נותר מי מהם לאחר השואה (כאמור משפחתו נספתה ורק אחיו נותר). מצא מועד עלייתו בארכיון הציוני...ועוד.

אבל ההתרגשות הגדולה הגיעה כאשר נמצאה תמונתו. גדי מצא בארכיון המדינה בקשה להתאזרחות שמילא צבי בשנת 1939. בתעודת ההתאזרחות מופיעה תמונתו ופרטי חיים נוספים. הרגע שמופיעה התמונה של החייל הוא רגע של התרגשות בלתי רגילה מספר גדי. רגע של סיפוק והצלחה ש"נתתי פנים לחייל עלום" בזכות עבודתי כאילו החייתי אותו  מחדש.

.

דף הנופל ללא התמונה ושמות ההורים

דף הנופל ללא התמונה ושמות ההוריםצילום: צילום מסך, אתר משרד הביטחון

 

"צבי הוא חייל שמקום קבורתו לא נודע, השלמת סיפור חייו ומציאת תמונתו חשובה פי כמה שהרי אין מקום לפקוד ולולא סיפור חייו הושלם, החייל היה אובד, היה כלא היה", אומרת דורית פרי, מייסדת הארגון.

חלל נוסף שפרטיו התגלו ע"י הארגון הוא מרדכי זהר בן שרה ומשה אריה סאור. מרדכי נולד בשנת 1899 בלודז', פולין למשפחה ציונית ושומרת-מסורת. בשנת 1912 עלה לארץ-ישראל השתקע ברחובות והצטרף לאגודת "השומר". זמן-מה עבד כפועל חקלאי בגליל ואחר-כך היה שומר ברחובות.

באב תרע"ז (1917) נורה ונהרג על ידי ערבים, כנראה עריקים מן הצבא התורכי, שעה ששמר על כרמי השקדים של רחובות, מזרחית למושבה, על גבול כרמי רמלה. הוא הובא למנוחות בבית הקברות של רחובות. הניח הורים, ארבעה אחים וארבע אחיות. אחר-כך הועברו עצמותיו לקברי השומרים בתל-חי.

מרדכי זהר

מרדכי זהרצילום: "לתת פנים לנופלים"

לדברי פרי, "הנבירה בארכיונים מאתגרת לעיתים אולם ההתרגשות האמיתית מגיעה כאשר שמים יד על תמונה. יש לזכור שמדובר בחיילים שנפלו לפני 70, 80 ואף 100 שנים. מי יכול היום להחזיק תמונתו של חייל שנפל כל כך מזמן? איך מאתרים משפחתו של חייל שנולד באוסטריה, תימן, צ'כוסלובקיה? איך מאתרים מידע אודות חייל שכל משפחתו ניספתה? מי בכלל יחזיק תמונה שלו, מי ידע לספר אודותיו? זה האתגר האמיתי".

 "פתחנו במיזם שנקרא "מצילים לוחמים מאלמוניות" כדי להציל, ממש תמונות שנמצאות עדיין בקופסאות בבוידם של אנשים מבוגרים, טרם ילכו לעולמם ואיתם המידע והתמונה של הלוחם שיעלם בתהום הנשייה. מאז השקת המיזם נמצאו 15% מהתמונות האבודות בעזרת מידע שהגיע על ידי הציבור הרחב", אומרת פרי

אורי שגיא, שותפה של פרי למיזם, מסכם: "אני לא יכול לראות מצבה ריקה, פנים ללא תמונה. יש לנו מחוייבות לנופלים על הקמת המדינה. נשבענו לזכור ולהיזכר, ללמוד וללמד, למען הדורות הבאים". בארגון פונים לציבור להירתם ולסייע באיתור תמונותיהם ופרטי המידע החסרים של אותם "לוחמים אלמונים".

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן