דוד אח יקר
היית בחופשה ונושא הויכוח ביננו היה סביב שני ספרים שקיבלתי מחברה וביקשת לקחת אותם לבסיס ואני סרבתי כי טרם קראתי אותם.
הספרים היו "מלחמה ושלום", ו "מרכבות האלים"
התווכחנו ואתה התחננת ואני התעקשתי שאני השגתי אותם ולא אתן לך לפני שקראתי (ועד היום לא קראתי אותם)
אבל בשלב מסוים נכנעתי ונתתי לך וזו היתה חופשתך האחרונה.
אתה לא חזרת, נפלת ביום הראשון למלחמת יום כיפור .
ואני כל השנים עם השאלה: האם אין סמליות בשמות הספרים ואולי היה אחרת אילו לא היית מקבל את הספרים?
אהבת לקרא והספריה בבית היתה חיה ונושמת בנוכחותך בכל משכורת צבאית שלך נהגת לרכוש ספרים.
אתה נעלמת/ונאלמת והיית נעדר במשך 3 חודשים ודרור אחינו (בכתה א' אז) סיפר למורה שאתה פוחד מהמלחמה ואתה מתחבא וכשהמלחמה תסתיים יבואו מהאום להגיד לו ויחזירו אותך הביתה .
לאחר 3 חודשים מצאו את גופתך ומאז הכל דמם בבית
אבא ואמא כבר לא היו פנויים לחייך ובטח שלא לצחוק
והספרים עמדו מונחים בספריה מיותמים ודוממים ומצפים למגע ידיך, המדפדפות ועיניך שמרפרפות עוקבות אחר כל מילה ומילה
מתגעגעת תמיד.