מכתב ממרחק של 84 שנה: נלחמנו על הזיכרון שלך

מכתב קצת שונה ומיוחד לנוטר בן ציון גרדיס ז"ל שנפטר טרם קום המדינה ושזכרו נשכח. קרוב משפחתו, גילה את הקשר ואת הקבר שנשכח ונלחם על שיקומו: "יהיה זכרך ברוך מהקרוב שתמיד זוכר"

אסי ניסלסון לוריא 04/05/22 10:42 ג באייר התשפב

מכתב ממרחק של 84 שנה: נלחמנו על הזיכרון שלך
בן ציון גרדיס ז"ל, צילום: באדיבות המשפחה

זיכרון לבן ציון גרדיס (1917-1938)

נולדת בשנת 1917 בעיירה קרוסטפילס שבלטביה, בן זקונים במשפחה בת שישה אחים ואחיות.
כשהיית בן שלוש נפטר אביך, אליעזר גרדיס וכעבור כשנה אימך חנה רחל מחליטה לעבור לריגה הבירה יחד איתך ועם שלושת אחיך, חיים, משה, נחמן ושתי אחיותך פייגה ובלומה.

בשנת 1923 אחיך הבכור חיים עוזב את לטביה ועובר לארצות הברית בעקבות שני הדודים שלכם שהתגוררו שם.

השנים עוברת ואתה כנער מצטרף לארגון הנוער הציוני בריגה, אתה מחליט לעלות לארץ ונחוש בכך.
הרעיון הציוני הופך לנושא בכל שיחה ושיחה שאתה מנהל עם בני משפחה וחברים.

בשנת 1935 חלומך מתגשם ואתה מגיע לארץ ישראל. אתה מתחיל לעבור מקיבוץ לקיבוץ, עובד קשה ומתכתב עם בני משפחתך בריגה ואחיך שבארצות הברית. בעקבות קשיים שעוברים על אימך בריגה אתה עוזב את הקיבוץ ועובר למשק קלמניה.

לאחר שכמה פורעים הורגים חברים שלך אתה מחליט להתגייס להגנה. הערצתך ליצחק שדה, מפקדתך גדולה, מהרגע שהכרת אותו הוא השפיע עליך. אתה עובד ומנסה לחסוך כל כסף בכדי לשלוח לאימך לריגה. 

שישה שבועות לאחר גיוסך להגנה, אתה נפגע בתאונת נשק, מצבך מתדרדר מהר ואתה הולך לעולמך תוך זמן קצר.

בכיסך מכתב לאחיך חיים שהתגורר בארצות הברית, חיים ניסה להפציר בך להגר לארצות הברית כי מסוכן מדיי בארץ ואתה השבת לו כי כל מי שיכול להסתובב עם נשק צריך להישאר בארץ ולשמור עליה.
חבריך קוברים אותך בבית העלמין בכפר סבא, השנה היא 1938.

אימך זועקת זעקת שבר שפילחה את כל מי ששמע אותה כשהיא מקבלת מכתב מיצחק שדה עם הודעה על נפילתך, במכתב יצחק צירף מעט כסף ואת חפציך האישיים.

החיים שלה לא קלים מאז, המצב הולך ומתדרדר עם תחילת מלחמת העולם השנייה כשהנאצים פולשים לפולין שנה לאחר נפילתך ובהמשך ככל שהמלחמה מתקדמת פולשים הנאצים לריגה בשנת 1941.

בסוף שנת 1941 אימך חנה רחל, אחיך נחמן ואחיותיך פייגה ובלומה נהרגים עם שבעת אחייניך ואחייניותיך.

אחיך משה נלקח למחנות כפייה ובקושי שורד, הוא שבר כלי, הוא נישא בשנת לאחר ששכל את אשתו הראשונה ושלושת ילדיו. הוא זוכה לבת נוספת מאשתו השנייה והולך לעולמו בשנת 1960 כשבתו בת 10, הוא לא סיפר לה דבר עליך.

אחיך חיים השריד האחרון הוא היחיד שזוכר אותך עכשיו וגר בארצות הברית. הוא מתמודד עם קשיים רבים בעקבות אובדן כל בני המשפחה והולך לעולמו בשנת 1974. הקבר שלך נשכח כבר שנים רבות, איש אינו זוכר אותך, המצבה שלך היא פלטה קטנה מעל קבר בבית קברות צבאי.

רוב חבריך שעלו לארץ ונלחמו ונהרגו בתקופתך נשכחו עם הירצחם של בני משפחותיהם בשואה.
בעקבות מחקר שורשים שערכתי, גיליתי את הקשר המשפחתי בינינו. הייתי אחיה הצעיר של בלומה, שהייתה נשואה לאיסר, אחיו של סבי. סבי היחידי ששרד את השואה מכל אותו ענף, אבל לא סיפר כלום עלייך.

בעקבות מסע השורשים חיפשתי וגיליתי את קברך מחדש בשנת 2016. הפלטה הישנה בבית העלמין הצבאי שאפילו השם בן ציון גרדיס בקושי רשום. החלטתי להילחם על הזיכרון שלך, זיכרון של דור שלם של לוחמים. בסופו של דבר משרד הביטחון מחליט להחליף לך את המצבה למצבה צבאית, לך ולכל חבריך.

המצבה מוחלפת לפני אזכרה המונית שנערכת לך במלאת 80 שנה לנופלך.

יהיה זכרך ברוך מהקרוב שתמיד זוכר.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר