יום הזכרון לחללי מערכות ישראל

"מועלם אהובי, מתוך האובדן הענק שלך מצאנו את עצמנו"

ב-כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) נהרג סא"ל משה מועלם באסון המסוקים. אלמנתו, שולי, עדכנה אותו על הפרידה מסבא יחזקאל ועל הנכד הטרי שנולד שאותו לא יכיר

יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ שולי מועלם-רפאלי
ב באייר התשעח
,
17 באפריל, 2018 19:45
סא"ל משה מועלם

סא"ל משה מועלםצילום: כיפה, באדיבות המשפחה

מועלם אהובי, 

"יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי 
המילים שבחרתי אינן הטובות מכולן 
עמוקים מיני ים הסודות שאינם מובנים לי 
שאולי לא אבין, לא אבין לעולם 
לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי 
בדרכים שהלכתי טעיתי ודאי לא פעם אחת 
ועצבות מהלה כל שמחה, כל שמחה ששמחתי 
כמו ביקשתי דבר, דבר שאבד".

שולי ומשה ביום חתונתם

שולי ומשה ביום חתונתםצילום: באדיבות המשפחה

במהלך 21 השנים מהלילה הנורא ההוא בו נכנס לחיינו צמד המילים הנורא "אסון המסוקים" אני מנסה, רוצה וגם אומרת דברים רבים, חלקם אכן נענים לי, חלקם עדיין בגדר סוד, צפונים בעומק הנפש, שמבקשת למרות הרצון לגעת בהכול, עדיין להגן על עצמה ולהשאיר חלקים שאותם לא נבין כנראה לעולם.

 "יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע... לא צריך כל דבר לחקור ולשאול, לפעמים גם מותר לא לדעת הכל". 

משה ושולי מועלם נישאים

משה ושולי מועלם נישאיםצילום: באדיבות המשפחה

21 שנים שכולנו ואני הולכים בדרך, מחפשים דרך, ודאי טועים לא פעם אחת, משתדלים, מתקדמים, נסוגים, שמחים, עצובים ובכל – בחיפוש ובמציאה מבקשים דבר, דבר שאבד. 21 שנים וכולנו איבדנו וגם מצאנו!

איבדנו אותך אהוב שלנו, את השקט, הביטחון, הדיוק, הענווה, החכמה, המצויינות, המסירות, המנהיגות, הדוגמא האישית, הידיעה הברורה מה השליחות שלך ומה ממלא את הנקודה הפנימית שלך, את אהבת המוסיקה והספרים האין-סופית,

לא היה משהו שאיתו אי אפשר להתמודד עם שיר של חוה אלברשטיין, סוזן וגה, יהודה פוליקר או אהוד בנאי. לא היה אירוע שבו לא ניתן לצטט שורה מספר משמעותי. דרך אגב – דויד גרוסמן שלנצח אתה ואני נחשוב שספרו "עיין ערך אהבה" הוא הטוב ביותר שנכתב כאן, זוכה בפרס ישראל.

מתוך האובדן הענק שלך מצאנו את עצמנו – כל אחד ואחת – למדנו לחיות חיים משמעותיים יותר ולנסות לקחת אותך איתנו אל החיים – אל השמחה, אל השאיפה להתקדם כל הזמן קדימה ולמעלה, גם כשעצבות מוהלת כל שמחה ששמחנו. 

בני הזוג מועלם ובנותיהם

בני הזוג מועלם ובנותיהםצילום: באדיבות המשפחה

בשנה האחרונה מצאנו את עצמנו מול סוף והתחלה. השנה הזו כולה טובלת בסוף החיים של אבא שלך – סבא יחזקאל, ובתחילת החיים שנרקמו והתקדמו לקראת הלידה של נעם.

הפרידה מסבא יחזקאל חייבה את כולנו להתבוננות פנימית ולהמשכיות גם כשסבא כבר לא דיבר ובעיקר לא זיהה אותנו, גם בכאב הגדול שפצע אותנו כשאמרתי לו "אני שולי אשתו של משה" ולא נדלק האור בעיניים ולא הייתה התשובה הקבועה "מנוחתו עדן".

בימים האחרונים שלו כל הזמן דיברתי עם סבא יחזקאל שאנחנו משחררים אותו ללכת להיפגש איתך ושביחד תשגיחו עלינו עוד יותר טוב!

הודיתי לו על כל השנים עוד בחייך ובעיקר אחרי מותך – על הדאגה, על נעם וניצן, על שמחתו בחתונה עם אלי, וכמה טל ורוני היו אור גדול בשבילו. באופן המדהים שבו אלוקים מנהל את העולם – סוף נוגע בהתחלה שנוגעת בסוף – כולנו זכינו בהתרגשות בשמחה ובהודיה עצומה ללידת התינוק של נעם ויונתן. נעם וניצן שכרגיל עליהן רואים את כל 21 השנים שחלפו, נעם וניצן שבמותך היו בעצמן קצת תינוקות, גם הן בדרכן מאבדות ומוצאות, מחפשות ומתקדמות בחיים ובנפש, את עצמן ואותך.

בטיול משותף. משה ושולי

בטיול משותף. משה ושוליצילום: באדיבות המשפחה

תמיד אודה לקב"ה על תשע וחצי השנים איתך, בתוך החושך הגדול של מותך זורחות תמיד שתי נקודות של אור – הראשונה הידיעה הברורה שנהרגת במקום שהיה בשבילך שלם וכשהסתכלת פנימה אל נשמתך באותן שמונה שניות אחרונות אמרת לעצמך "חייתי חיים מלאים".

השניה, ועליה אני מודה לקב"ה יום יום זה נעם וניצן, גם בכח על זה שהתחתנו ונולדו נעם וניצן שהן ההמשכיות שלך בעולם וזה ימשיך, וגם בפועל – נעם וניצן ובזכותן כולנו – חזרנו הביתה, לגן, לחוגים, לבריכה של האוניברסיטה, לחיים.

21 שנים של אובדן, חיפוש, דרישה, לימוד, מציאה, חיים.

צפו במכתבים נוספים מהפרוייקט "מאז שעזבת"

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

חיילים בבסיס צבאי. אילוסטרציה צילום: יעקב נעמי, פלאש 90

עונש מאסר למ"כ מנצח יהודה שהואשם בתקיפת צעירים בדואים

קרא עוד