בתקופה זו של מחלוקות וקוטביות בחברה הישראלית. פילוגים ופילוגי פילוגים, מלמחות פוליטיות ומלחמות תרבות, במדיות הכתובות והמשודרות הגולשות אף לכבישי הארץ, צצה ועולה שוב ושוב השאלה, מהן גבולות המאבק? האם יש מצבים המצדיקים מלחמת אחים?
על רקע המתיחות ההולכת וגוברת בין יוסף ואחיו ומאבק כוחות פנימיים בתוך משפחת יעקב עולה ההצעה של "לכו ונהרגהו" ובסוף "רק" מכרו אותו. האם היתה הצדקה למעשה עשרת השבטים כלפי יוסף? האם ניתן היה למנוע את זה?
חנן פורת ז"ל עסק בשאלות אלו שוב ושוב. כלוחם על ערכי היהדות. כמי שיקר היה לו הצביון היהודי של מדינת ישראל, ערכי המשפחה וישוב ארץ ישראל, במעשיו ההתיישבותיים ובכנסת ישראל, נדרש חנן לשאלה חשובה זו והתייחס לכך בכתיבה ובשיעורי תורה שהעביר.
חיבור זה בין פרשת יוסף ואחיו ומאבקם, לבין מלחמת החשמונאים במתייוונים (היהודים), חוזר על עצמו כמעט מדי שנה בהיות פרשת וישב צמודה לחנוכה, ובייחוד השנה ששבת חנוכה היא שבת פרשת וישב.
בגיליונות "מעט מן האור" שהוציא חנן ז"ל במשך שנים נהג לעסוק בסוגיות אקטואליות תוך כדי עיון ופרשנות בפרשות השבוע. בכסלו תשס"ז יצא כמו השנה ששבת חנוכה יצא בפרשת וישב וחנן פתח את הגיליון במאמר משלו בכותרת: "די- למלחמת אחים! ובמילים: "פרשת מכירת יוסף בידי אחיו נותרה בתולדות עם ישראל כפצע פתוח המסרב להגליד" (אינני יודע כמה אכן מרגישים כך, אבל אצל חנן הרגשתי שזה מוחשי לגמרי, פצע פתוח וכואב) וממשיך חנן:"...ונצרבה בתודעת האומה כתמרור אזהרה המצביע על התוצאות המרות של שנאת חינם ומלחמת אחים". הנושא היה חשוב לו עד כדי כך שבאופן חריג מאמרו בנושא זה נמשך על שלושה דפים.
לפני כעשר שנים זכינו קבוצה של חברים לשבת עם חנן ולדון בסוגיות אלו. את השיעור זכיתי לצלם וחנן היה חד וברור. ניכר היה שהשאלות נוגעות לו בעומק נשמתו, הוא ניגש לנושא כהרגלו קודם כל מתוך פשט הכתובים, ואחר כך עיון במפרשים, והמשיך דרך ספרי ההלכה (במקרה זה משנה תורה לרמב"ם), והמחשבה (לעיתים קרובות וגם הפעם הראי"ה קוק ) ומכאן לניתוח היסטורי ומעשי עכשווי. כך תמיד היה חנן עוסק בסוגיות השונות.
גם הפעם הקריא חנן מדי פעם דברים שכתב הוא עצמו מתוך ספרו "מעט מן האור". לאחר מכן שמחתי שתיעדתי את זה הפעם, ובייחוד בנושא חשוב זה. חשבתי לזכות את ציבור הגולשים בכ20 דקות תקציר דברים מתוך שיעור זה (השיעור המלא היה 90 דקות!) אם כי עלי להתנצל על איכות הצילום. לא ידעתי וגם חנן לא ידע שהוא חולה כבר ועד כמה יקרים יהיו לי הצילומים הנ"ל (רק מספר שבועות לאחר מכן הרגיש לא טוב ונבדק וגילו לו את המחלה) לכתחילה צילמתי רק כדי שאוכל לשוב ולצפות בשיעור יותר מאוחר, ולא הקפדתי על תאורה וכיוב'...
חנן מדבר בשיעור חשוב זה על כי אין תחליף להידברות. אילו היו מבררים בני יעקב את הסוגיה בדיבור והקשבה הדדית, לא היה מתרחש מכירת יוסף ויתכן והיה ניתן להינצל מגלות מצרים.
חנן מעודד גם כיום כל ניסיון להתקרבות מתוך ניסיון להידברות ובכל מקרה, אף כאם אין מגיעים לידי הסכמה, אין מקום למלחמה בין אחים.
לקראת סוף השיעור מגיע חנן להבחנה מדוייקת מתוך דברי הראי"ה קוק המסביר שלכל יהודי סגולת ישראל. רק מקרים קיצוניים מוציאים את האדם מישראל מסגולתו :" אמנם לפעמים מתגבר חושך כזה שמפסיק את תופעת הסגולה גם כן. אבל אי אפשר כי אם מי שבא למידה זו להיות חס וחלילה שונא את ישראל, ודורש רעה להם בפועל ובצפיית הלב." (הרב קוק באגרת תקנה לרידב"ז).
מסקנתו של חנן היא שאין הנלחמים בתורה ובהתשייבות וכו'... בגדר מתייונים. אכן יש להיאבק מרה במגמות הרסניות אלו (ומי כחנן נאבק כאריה?!) אבל הם לא כמתייונים שפעלו נגד עם ישראל בכוונה תחילה להרע לעמ"י, אלא טועים הם בתפישת עם ישראל, וחושבים בטעותם שהם מטיבים לעם ישראל.
כל מילה שאוסיף כאן רק יכול לקלקל, אני מזמין את הציבור לצפות ולהקשיב לבירור הסוגיה מפיו של חנן ז"ל.
נתפלל לשיבת השלום והאחווה והאחדות ביננו ולבירור משותף של הדרך להיטיב לעם ישראל ולקדש שם שמיים בעולם.