ליל "זכור ברית"

ערב ראש השנה, רגע לפני החג, הסליחות שלכם צריכות להראות קצת אחרת. הרב לפיד ממליץ על ניצול הרגע

חדשות כיפה הרב שמעון לפיד 07/09/10 00:00 כח באלול התשע

ליל "זכור ברית"

תענית ערב ראש השנה

ערב ראש השנה הוא יום מיוחד בתהליך של ההכנה לקראת ראש השנה ולכן יש בו סליחות מרובות לפי מנהג אשכנז.

ישנו מנהג קדום מאד שנהגו להתענות בערב ראש השנה. בעל הרוקח (הלכות ראש השנה סימן רא), מתייחס לתענית כדבר ידוע ומבסס את המנהג על דברי הירושלמי בנדרים, וזה לשונו:

"והא מתענין ערב ראש השנה כדאמר בירושלמי דנדרים (בפרק קונם יין): "ר' יונתן ציים כל ערובת ריש שתא, [=רבי יונתן צם כל הרב ראש השנה], לכך יסד באופן: [=לכן בפיוט של ראש השנה בשחרית , שנהגו לומר לפני "והאופנים" ולכן הוא נקרא "אופן"], 'מאתמול קדמנוך לחלותך מלך'. [=מאתמול מערב ראש השנה כבר קדמנו לחלות את פניך ולהמליך אותך].


ב"שבולי הלקט" (סדר ראש השנה סימן רפב) מוסיף ומביא מהפסיקתא:

"למדינה שהיא חייבת ליפס למלך. הלך המלך לגבותו. בתוך עשרה מילין יצאו גדולי המדינה [לקראתו] וקילסו אותו - ויתר להם המלך שליש מדימוסא שלהן; בתוך חמשה מילין יצאו פטרובולי המדינה וקילסו אותו - ויתר להם המלך עוד שליש; וכיון שבא קרוב לפתח המדינה [יצאו כל בני המדינה] וקילסו אותו אנשים ונשים וטף - וויתר להם את הכל... לכך באין גדולי ישראל ומתענין ערב ראש השנה הקב"ה מוותר להם שליש מעונותיהם". ומסיים בשיבולי הלקט  "...הא למדת שהימים הללו ימי תענית ותפלה ותחנונים הן."


במשך השנים המנהג התפתח מיחידים כר' יונתן ו"גדולי המדינה" למנהג נפוץ עד שבשולחן ערוך (או"ח תקפ"א ב) כתב זאת כמנהג כללי: "נוהגים להתענות ערב ר"ה".  כיום  תענית זאת חזרה להיות נחלת יחידים בלבד, אך נשאר לנו עניין משמעותי אחר: ה"סליחות", ערב ראש השנה הוא היום המרובה בסליחות באופן ניכר משאר הימים.


גם לתענית וגם לסליחות המרובות עניין אחד: יש להכנס לראש השנה בטהרה, ולכן יש לרכז מאמץ ביום האחרון של השנה.

יש להדגיש שדווקא אלו שאין מתענים צריכים להתאמץ במיוחד בסליחות הללו, כי הם ההביטוי המרכזי לטהרה והכנה לראש השנה.

 

סדר סליחות ערב ראש השנה

מהו הסדר הפנימי של הסליחות בערב ראש השנה? לא מדובר בריבוי פיוטים סתם, אלא יש כאן כוונת מכוון.

התבוננות בספר המנהגים (של ר' אייזיק טירנא, ר"ה אות ק) תסייע לנו לעמוד על העיקר:

"בערב ראש השנה כ"ט באלול משכימין מאד לפני היום. ואומרים פתיחה "נורא בעליונים". וי"ג "סליחות". ופותחין הארון ואומרים פיזמון "שופט כל הארץ"... עקידה .... ופותחין הארון ואומרים "זכור ברית"... וידוי ארוך, וידוי אשמנו ג"פ, תחנון,"


אחרי "פתיחה" המיועדת לשליח הציבור, יש שלושה עשר "סליחות",  שאחרי כל אחת אומרים י"ג מידות. דווקא במספר הזה שהוא מכוון כנגד י"ג  המידות שהן מרכזן של הסליחות.


פעמיים פותחים את הארון, כדי להבליט שיש כאן בקשה מיוחדת, ופעמיים אלו מדגישות את המשפט העתיד להיות מחר: "שופט כל הארץ", ו"זכור ברית אברהם ועקדת יצחק", שיועילו לנו לזכות ביום הדין.

וידוי הארוך הוא וידוי מפורט המכין אותנו להיות נקיים לקראת ראש השנה.


בתוך י"ג הפיוטים יש ארבעה הפותחים במלה "אדון" - ללמד על המלכתו של הקב"ה עלינו וקבלת מרותו.

 

צורת אמירת ה"סליחות"

יש כאלה שבגלל כמות הסליחות אומרים אותם במהירות ויש מקומות שמקצצים ואומרים רק חלק מהם בגלל טורח הציבור. בזה ישנו ריווח של זמן וטורח, אבל מפסידים את העצמה המיוחדת של הסליחות. דווקא אמירת כל הסליחות, בנחת בתשומת לב ובכוונה, תעצים את החוויה ותכין אותנו כראוי לקראת היום הגדול.

 

לקראת אמירת הסליחות, נביא בפניכם פרוש והסבר על הסליחות הנאמרות.

פרוייקט מיוחד בשיתוף ישיבת אור עציון.