יש לנו לפעמים מין נטייה שכזו, לפספס את הדברים הגדולים בשל הפרטים הקטנים המתלווים אליהם, החלקים ההכרחיים אך המעיקים. אנחנו מכירים את התחושה הזו בכל תחומי החיים. לעתים החדווה בחג הפסח מתחלפת בתחושת הלחץ שמקרינות עלינו ההכנות הרבות. החג נצבע בנפשנו בצבעים של לכלוך, קרצוף וניקיונות במקום בגוונים של חירות. כך, לעתים זוג הנמצא בתקופה של טרום חתונה ממיר את ההכנות למפגש הגדול ולבניין הבית באלפי פרטים קטנים של התארגנויות, פוליטיקה משפחתית, קניות ולחצים, והמסע אל ה"ביחד" הופך בנפש לשדה מוקשים. אפילו הלימוד לקראת החתונה מתמקד פעמים רבות בזמני הריחוק במקום במהותה של הקרבה. חייל הזוכה לעמוד על משמר ארצנו ולהגן בגופו על עם ישראל שוחק את תחושת השליחות בגלל אימונים סיזיפיים וקאד"רים חסרי פשר, ורופא המקדיש חייו להציל נפשות שוכח את תכלית עיסוקו לאחר תורנויות מתישות ועיסוקים טכניים לרוב.
גם חודש אלול משלם את המחיר של התופעה הזאת. עבור רבים מאיתנו חודש אלול הופך להיות חודש מכביד ומאיים, חודש של הכאה בלא גבול על החזה. קרבת ה בימים הללו מתורגמת בתודעתנו כקרבה המחפשת לגלות את המומים והחסרונות מהם התעלמנו במשך כל השנה. תחושת אלול המגיח אל תוך שגרת יומנו בסערה על מנת לגרום לנו להכות על חטא ולחוש מבוכה, הופכת את הימים הללו לימים נוראים באמת. לא ימים נוראים במובן המקורי של פלאיים ונשגבים, כי אם ימים נוראים כפשוטם, מלאי צער ויגון. חודש הרחמים והסליחות נצרב בתודעתנו כחודש העונשים והתוכחות, הנשימה נעשית כבדה ואנו מבקשים "לעבור בשלום" את כובד הימים שהתרגשו עלינו.
שוב החלפנו את המושגים. הימים הבאים עלינו, ימי רחמים וסליחות הם, ימי אהבה ומחילה. ימים שבהם "המלך בשדה" ויש בקרבתו כדי להשפיע חן וחסד על כל ברואיו. ימים של התחדשות הם ימי אלול וימי ראשיתה של שנה. אלו ימים שניתן להשתחרר מהרגלים מכבידים וממשא לא נעים של שנים. אלו ימים שבהם אנו שבים להיות רצויים לפני המקום כבנים. יש כאן בעיקר ימי מפגש עם ריבונו של עולם, הזדמנות לגעת שוב באמת הגדולה של חיינו.
אמת, לקראת מפגש מן הסוג הזה יש להתכונן. צריך לפתוח את התרמיל אשר נשאנו על הכתף במהלך השנה ולגלות מה צררנו בתוכו. איננו רוצים לפגוש את מלכנו כשמשא כבד של עוונות על שכמנו, אך הפשפוש בתרמיל לא נועד "לחפש" אותנו ואת חסרונותינו, הוא נועד לטעת תקווה של התחדשות. צלילי הימים האלה אינם צלילים מדכאים של "אשמנו בגדנו", הם צלילים רוויי ודאות של "אדון הסליחות". מפגש גדול עם מלך מלכי המלכים עומד לפתחנו, אי אפשר שלא לשמוח.
המאמר מתפרסם בעלון באהבה ואמונה