חידוש הסנהדרין בימינו? הרב אבינר משיב

סוף מעשה במחשבה תחילה
ש: מה המקור לביטוי סוף מעשה במחשבה תחילה?
ת: לכה דודי.  וקצת  דומה בזוהר ג רלח א: למחשבה אחרון למעשה.
 
תחנון ביום עלייה לארץ
ש: האם ביום שאדם עולה לארץ, עליו לומר תחנון?  ומה בשנים אחר כך?
ת: לא יאמר תחנון, כי זה יום חג שלו, כמו שהרמב"ם עשה אותו יום חג, כמבואר בספר חרדים.  אך אחרים כן יאמרו תחנון.  כי זה חידוש.  וכן יש להורות שבר מצוה לא יאמר תחנון אבל בבית הכנסת יאמרו.  עיין פסקי תשובות קלא הערה 141 (ובשו"ת משנה הלכות [יא, קא] נשאל על כך על ידי האדמו"ר מסלונים, והשיב: "ולפענ"ד הייתי בר מזליה בזה שג"כ נסתפקתי בזה ולפמ"ש כתובות קי"א א"ר אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון ועיין רש"י כי כולם נשואי עון ועיין מהרש"א ופנ"י שם וגם בהפלאה האריך בזה והנה אמרו בחתן שמוחלין כל עונותיו אין אומרים תחנון א"כ מי שבא לא"י שהוא נשוא עון שמוחלין ג"כ עונותיו לכאורה אינו צריך לומר תחנון וא"כ אפשר דכל הציבור אין אומרין כמו בחתן ובפרט לפמ"ש הרמ"ע מפאנו יומא [פ"ו ע"ב] הובא על הגליון דיחיד ששב מוחלין לו ולכל העולם כולו משום ערבות והכ"נ א"כ גם אחרים אין אומרים תחנון בשבילו וי"ל" - מ"צ).
 
הינומה שקופה
ש: מותר לכלה להתכסות בהינומה שקופה?
ת: כן. אך ככל שאטומה, הרי זה משובח.
 
עונש מוות בתורה
ש: אם כתוב בתורה עונש מוות על עבירה, האם אי אפשר לחזור בתשובה שלמה בלי למות?
ת: לא.  צריך גם תשובה וגם מיתה.  ואם ד' לא רוצה שימות, הוא יזמין שלא יהיו עדים וכדומה.
 
אסטרולוגיה קבלית
ש: מותר לאישה ללמוד אסטרולוגיה קבלית?
ת: חלילה.  גם גבר לא.  גם אסור, גם הבל.
 
חידוש הסנהדרין
ש: האם אפשר לחדש את הסנהדרין בימינו?
ת: לא.  אין לנו חכמים במדרגת סנהדרין.  עיין אגרות הראיה ב נט.
 
עבירה כדי לקרב
ש: האם כדי לקרב רחוקים מותר לעשות עבירות?
ת: ודאי לא.  אין עושים מצווה על ידי עבירה, כמו אדם שביד אחת מנקה וביד שניה מלכלך.
  
שאלת יצחק אבינו ביום השלישי
ש: מדוע שאל יצחק רק ביום השלישי "ואיה השה לעולה" (בראשית כב ז)?
ת: אחרי שלושה ימים של שתיקה והתבוננות עמוקה הגיע למסקנה שהם הולכים לעשות עבודת ד' גדולה.
[מספר הג"ר משה מרדכי הלוי שולזינגר בספרו פניני משמר הלוי (עמ' קלב) שפעם ילד ירושלמי בן חמש תירץ שחשב יצחק שכשיגיעו למקום ההקרבה, יהיה שם רפת בקר, או דיר צאן, ויקנו שם בהמה לקרבן, אבל כעת כשראו את המקום מרחוק, ולא היה שם כלום, אז שאל יצחק מנין יהיה שה לעולה.  כשסיפרו להגרי"ז מבריסק, הוא חייך, ושאל: "אבל מנין לו לילד ירושלמי ידיעה על רפת, איפה ראה פעם רפת"?...  והשיב ר' מאיר בנו הגרי"ז: "שיש רפת בשכונת 'אחוה' ליהודה אחד וכו'", ונחה דעתו...
והגרמ"מ שולזינגר מביא תירוץ שראה שבודאי לקחו אתם לדרך טלאים וכבשים לצורך אכילתם בימי ההליכה הלוך ושוב, והיה סבור יצחק שאחד מהם יהיה לקרבן, אבל כאשר השאירו את הנערים עם החמור ועם על הכבשים, והלכו לבד, אז שאל יצחק.
והוסיף שזכה שאמר לו הג"ר יחזקאל אברמסקי, בעל ה'חזון יחזקאל': "תדע לך שכאשר אתה שואל שאלה ממישהו ומצפה לתשובה, תתבונן אם יש באותו מקום מישהו שנוכחותו תפריע להשיב, ואז אל תשאל, אא"כ אין מפריע כזה.  ומנין למדתי זאת – מהעקידה, שכל הזמן רצה יצחק לשאול 'איה השה לעולה', אבל חשב שנוכחות הנערים תפריע לאברהם להשיב, ולכן רק אחרי 'שבו לכם פה עם החמור', והלכו לבד, אז שאל...
והגרמ"מ שולזינגר מצא מקור טהור לזה מהירושלמי (סנהדרין פ"א ה"ב) שרבי ירמיה שאל לפני רבי זעירא: ולוד לאו מיהודה היא?  א"ל: כן. ומפני מה אין מעברים בה?  א"ל: שהם גסי רוח ומעוטי תורה.  הפך אפוי ר' זיערא וראה ר' אחא ור' יודה בן פזי עומדים מאחוריו, ומלוד היו (פני משה).  אמר לו ר' זעירא לר' ירמיה: ואתה ראית אותם, ולא היה לך לשאול הדבר ממני לפניהם" (פני משה) (פניני משמר הלוי עמ' קלב-קלג) - מ"צ.]
 
חיים חילוניים
ש: איך אני יכול להשתחרר מן המחשבה שחיים חילוניים טובים מחיים דתיים?
ת: קרא הרבה מסילת ישרים.
 
השלכת אפיקומן
ש: בספר גן נעול כתוב שלהשלכת אפיקומן לים סוער לסגולה אין מקור.  אבל זה מופיע בכה"ח תעז סק"ו ובס' חיים לראש ויפה ללב?
ת: הכוונה אין מקור קדום.
 
לימוד תנ"ך
ש: אני רוצה ללמוד פרק אחד תנ"ך ליום?  כיצד ללמוד, בקריאה או עם פירוש?
ת: מצודת דוד.