"יודו לך רעיוני": הזווית הלא מוכרת של הבבא סאלי

דמותו של הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא, היא אחת האניגמטיות בהקשרה בתוך התרבות הישראלית. ההערצה של הציבור תמיד נובעת מתוך איזשהו הקשר: הרב עובדיה יוסף, לדוגמא, מיוצג כאחת הדמויות ההלכתיות הגדולות ביותר שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים, ובצדק. דמויות רבות מוצגות בתור מנהיגות דור, מובילות שינוי או מתוות דרך.

אלא שאת הבבא סאלי לא ניתן להכניס לתוך התבניות הללו. דמות המופת הזו, מי שחי כל ימיו בצניעות מופלגת בעיירה נתיבות, כמו נחתה עלינו מדור אחר. דור עבר, דור של אנשים שכבר אינם. ועם ישראל הרגיש את העוצמה הזו. אלפים נוהרים לקברו בנתיבות כל השנה, ובהילולה בפרט. המספרים עומדים על כ-600 אלף מבקרים מידי שנה במתחם הקבר. קשה לחשוב על עוד אתרים בישראל שמגיעים למספרים כאלה.

"יודו לך רעיוני"

על השאלה הגדולה הזו שנקראת הבבא סאלי, האבא המתפלל, לא בכוחי לענות. אבל אני הקטן ארצה להאיר זווית פחות מוכרת בדמותו ואישיותו: כתיבת פיוטים. אם תרשו לי להתפייט רגע, אומר שהבבא סאלי הוא אחד מהמשוררים הגדולים שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים.

אחד הפיוטים המוכרים ביותר של הבבא סאלי הוא "יודו לך רעיוני", הידוע גם בכינוי "אשמח בך". הפיוט מופיע בקובץ הפיוטים של משפחת אבוחצירא, "יגל יעקב". בפיוט הזה רבי ישראל אבוחצירא משתף אותנו בחווייתו הדתית ופותח במילים: "יודו לך רעיוני אל מבטן יוצרי, על קרבתך בסיני להאיר את נרי".

המילים הפותחות את הפיוט הזה הן מילות הודאה: מרכיב יסודי בחייו של היהודי המתפלל והמברך. המילים הראשונות בבוקר הן "מודה אני", ויש כאן בעצם ניסוח מחדש של התפילה הזו. אלא שרבי ישראל עולה שלב: ההודאה שלו מגיעה מהרעיון, "יודו לך רעיוני". כל המחשבה מרוכזת בעצם בהודאה לבורא. המילים הבאות, "להאיר את נרי", מסמלות את התפיסה שמבוטאת היטב במילים "בשבילי נברא העולם": התקרבת אליי בסיני, כל עם ישראל היה במעמד הזה, להדליק את הנר הפרטי שלי.

רבי ישראל ממשיך עם המילים "על כן בתחנוני אפאר בשירי, בכל ימי ושני עד לעד לעולם". ההודאה הזו מתפרצת בכתיבת שיר, פיוט, בעל שמונה בתים תחת הסימן "ישראל חזק". הפזמון של הפיוט הוא המילים "אשמח בך, אשמח בך אל עולם, אשמח בך גואל נפשי את גאולת עולם". חוץ מהמצלול המרשים במילים הללו, הן טומנות בחובם מהלך: מעבר מגדולת האל, אל האדם הפרטי וגאולת העולם. המעבר הזה הוא בעצם המעבר מבריאת העולם אל יצירת האדם, ותקווה אל גאולת העולם כולו.

במלאת 38 שנים לפטירתו של רבי ישראל, זהו קצה המזלג מהפיוט המדהים הזה שטומן בחובו זווית לא מוכרת לאישיות המיוחדת הזו. זכותו יגן עלינו.