סגור

"לאחר שנה חמוצה בציונות הדתית בגלל הפוליטיקה המגזרית, הגיע הזמן להראות את הפנים היפות שלנו"

סמנכ"ל תנועת 'המזרחי' העולמית, אוהד טל, מסביר לחדשות כיפה מה דרוש משליח בקהילות יהודיות בחו"ל: "לבוא בענווה ולא בשיפוטיות", מדוע החוויה עם הילדים משמעותית יותר: "בוודאי שזה טומן בחובו קשיים, אבל זו הזדמנות נהדרת" ואיך שומרים על קשר עם המשפחה: "בתקופת השליחות לא היתה ארוחת ערב שהילדים הקטנים שלי לא היו בסקייפ עם סבא וסבתא"

בשיתוף המזרחי העולמי
יח בשבט התשפ
,
13 בפברואר, 2020 9:28
אוהד טל סמנכ"ל מזרחי העולמית

אוהד טל סמנכ"ל מזרחי העולמית צילום: מרים צחי

לקראת היריד הגדול של תנועת 'המזרחי' העולמית, הצפוי להתקיים בירושלים ביום ראשון כ"ח שבט 23.2, בו יוצגו האפשרויות השונות ליציאה לשליחות בקהילות יהודיות בחו"ל, אוהד טל, סמנכ"ל תנועת 'המזרחי' העולמית, מסביר לחדשות כיפה את החשיבות שדווקא בני ובנות הציונות הדתית יצאו לשליחות בחו"ל ומדוע הבירוקרטיה הקשה, שצפויה לשליחים בהגיעם לשליחות, חשובה להבנת החוויה המורכבת של העלייה לארץ.

מה החשיבות של השליחות בחו"ל? 

"סוגיית יהדות התפוצות היא נושא שכמעט ולא מדברים עליו בציבוריות הישראלית ועוד פחות מכך בתוך המגזר של הציונות דתית.
לדבר הזה יש מגוון של סיבות כשנדמה לי שהעיקרית מבניהן היא "רחוק מהעין – רחוק מהלב"
ובציונות הדתית ניתן להוסיף נדבך נוסף- מילדות מחנכים אותנו שאנחנו חיים בדור הגאולה ושהגלות הסתיימה
אך מה לעשות ולפי הנתונים גם היום, אחרי 72 שנות עצמאות- למעלה ממחצית העם היהודי לא נמצא פה, כך שקשה לומר שהגלות הסתיימה.
האם אנחנו מבינים את נתון הפשוט הזה? האם אנחנו מודעים אליו? נדמה לי שלא מספיק

גם כשכבר מתנהל דיון בנושא יהדות התפוצות – המיינסטרים של הציונות הדתית לצערי לא מיוצג בו או לא לוקח חלק בדיון.
לא מזמן השתתפתי בכנס של עיתון הארץ בבנייני האומה שעסק בסוגיית התפוצות – כמובן שרובם המוחלט של הדוברים והרוח הכללית של הכנס הייתה מהכיוונים היותר שמאליים/פרוגרסיביים- ביקורתיות כלפי מדניות ישראל ודיון בלתי פוסק על הקרע שמדניות הממשלה יוצרת עם יהודי התפוצות.
גם מעט הנציגים של הציונות הדתית שהוזמנו להשתתף בכנס היו כאלה שיישרו קו (לא כולם כמובן) והשמיעו קול ברור של ביקורת כלפי הרבנות הראשית ומתווה הכותל וכ"ו...
יוצא שאנחנו בעצם מסיטים את הדיון לעניינים פוליטיים שוליים ומפקירים את הדיון בסוגיה לצד אחד של המשוואה. אני מאמין שגם למיינסטרים שלנו צריך להיות מה לומר בנושא- בסוף אנחנו מדברים על סוגיה שבאמת היא הכי קריטית לעתיד העם היהודי


האמת הפשוטה היא שסוגיית מתווה הכותל וכל הנושאים האחרים שעולים פה לדיון בהקשרים האלו פשוט לא מעניינים את רובם המוחלט של היהודים בתפוצות. הם מודאגים הרבה יותר מסוגיות של זהות, של המשכיות הדור הבא, מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים לשמר יכולת לקיים קהילה וחיים יהודיים ואנחנו מאמינים שדווקא הציונות הדתית, שכציבור, חרטנו על דגלנו את הערכים של תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל, אנחנו אלו שצריכים לזעוק 'גם לנו יש מה להגיד בסוגיה הזאת'. סוגיית יהדות התפוצות זה הביטוי הכי בסיסי לערבות הדדית שלנו כעם כלפי האחים שלנו שנמצאים שם.

צילום: תנועת המזרחי העולמית

אז מה צריך בעצם לעשות?

קודם כל – לצאת מהאדישות, להבין שיש כאן סוגיה גדולה. אחרי שיצאנו מהאדישות – לא לעבור לעמדה האוטומטית של שיפוטיות וביקורת כלפיהם. יצא לי לדבר עם לא מעט רבנים ונבחרי ציבור מהמגזר בנושא, ומיד שמעתי מהם עמדות של "אז שיעלו כבר לארץ" ובין השורות של דבריהם גם שמעתי את מה שלא נאמר בפירוש- שאם הם לא עולים אז זה לא בעיה שלנו, הם בוחרים להתבולל וזו בעיה שלהם". ברור שאנחנו בעד עליה וזה אחד הדגלים המרכזיים שכל השליחים שלנו נושאים בגאון ובלי לגמגם. אבל אני חושב קודם כל שלא נכון לגשת לסוגיה מעמדה כזו מבחינה מוסרית- הם אחים שלנו! גם אם אנחנו לא מבינים או לא מסכימים איתם- אסור לנו לוותר עליהם. באותה מידה שאנחנו נלחמים שלא לוותר על מ"מ מארץ ישראל- איך אנחנו יכולים לוותר על מילימטר של עם ישראל?
שנית, זה יפה לנו לשבת כאן בארץ בחיים היהודיים הפשוטים והנוחים כ"כ ולבוא אליהם בטענות או בדרישות.
אבל בואו נבין משהו לגבי ה"בחירה" שלהם להשאר ולאבד את זהותם (במרכאות כפולות ומכופלות) צריכים להבין שרוב הילדים היהודיים בחו"ל גדלים מבלי שהם זכו לחינוך יהודי, לא כי הם לא רוצים אלא מכיוון שבית ספר יהודי בחוץ לארץ יכול לעלות גם 40 אלף דולר לשנה, לא בכול מקום יש תנועת נוער יהודית, ולא בכל מקום יש לך בית כנסת או קהילה יהודית, גם אם יש- להיות חבר בקהילה יהודית עולה אלפי דולרים. וגם אם יש לך קהילה יהודית קרובה לבית או בית כנסת קרוב, לא תמיד זה בית כנסת אורתודוקסי. ולכן זה לא שאנשים בוחרים לאבד את הזהות שלהם, אלא הם דורות גדלים בלי החיבור הזה ואם אנחנו לא נייצר את החיבור הזה בעבודת שטח משמעותית- איך אנחנו יכולים לבוא אליהם בטענות. הסיבה שאנחנו בארץ לא מתמודדים עם סוגיה של נישואי תערובת והתבוללות בהיקפים גדולים זה לא כי אנחנו כאלה מדהימים, אלא פשוט כי האפשרות הזו בארץ כמעט ולא קיימת פיזית אז צריכים קצת ענווה בסוגיה הזו.

לא סוד הוא שרבים מרגישים כבר שנה וביתר שאת בחודשים האחרונים תחושת חמיצות ביחס לאופן בו מוצגות כיום פניה של הציונות הדתית במיוחד בשל ההקשרים הפוליטיים
בקמפיין השנה ניסינו להזכיר לעצמנו שהאמת היא שפניה של הציונות הדתית הן פנים יפות במיוחד- פנים של ערכים ועשייה בלתי פוסקת למען עם ישראל בכל זירה ובכל חזית בה אנו נדרשים. השליחות הציונית בתפוצות כיום היא החזית המרכזית שמביאה לידי ביטוי את יופי פניה של הציונות הדתית ואת הגשמתם המלאה של כל ערכי היסוד שלנו.
ארגוני השליחות של הציונות הדתית שולחים יחד בכל שנה כ- 300 שליחים ושליחות שמצטרפים לעוד כ- 400 שכבר נמצאים בעולם. היש ביטוי משמעותי מזה לערבות ההדדית בינינו?".

צילום: תנועת המזרחי העולמית

מי האנשים שאתם מחפשים?  

"אנחנו מחפשים שני קהלי יעד מרכזיים. הקהל הראשון שאנחנו פונים אליו הם צעירים וצעירות לא נשואים החל מהשנה השנייה של השרות הלאומי ועד סביבות גיל 26. החבר'ה יוצאים למגוון של תפקידים, בין היתר: עבודה בבתי ספר, בתנועות נוער, במחנות ובקמפוסים עם סטודנטים. מגוון רחב של תחומי פעילות.

הקהל השני זה משפחות צעירות שגם הן יצאו לעבודה בתנועות הנוער, בקהילות ובקמפוסים בהוראה ובכל מיני תחומים שקשורים במעגלי החיים היהודיים או הקהילתיים. אנחנו גם מחפשים אנשים שיעשו תפקידים יותר משמעותיים. אנשים בגיל קצת יותר מבוגר כדי להיות רבנים ורבניות בקהילות ראשי כוללים, מנהלי/ות בתי ספר וכ"ו..".

צילום: תנועת המזרחי העולמית

אתם מעדיפים זוגות צעירים עם ילדים או דווקא זוגות ללא ילדים?

"יש לדבר הזה שני צדדים. וודאי שיותר קל לזוג ללא ילדים לצאת לשליחות מכל מיני בחינות, מצד שני אשתי ואני יצאנו לשליחות כשהיה לנו ילד אחד ועוד ילד שנולד לנו בשליחות ואני יכול לומר שזה עד היום חוויה משפחתית מאוד משמעותית ובמיוחד עבור הילדים ומלווה אותם גם היום בחיים.. אני מכיר שליחים שיצאו עם שניים שלושה ילדים, אפילו מבוגרים יותר, שזו היתה להם חוויה טובה מאוד. הם למדו שפה חדשה, רואים תרבות אחרת וחיים יהודיים במקומות אחרים. בוודאי שזה טומן בחובו קשיים, אבל זו גם הזדמנות נהדרת".

צילום: תנועת המזרחי העולמית

איך השליחים מתאקלמים בחו"ל ואיך החזרה שלהם לארץ? 

"השליחות היא להגיע לקהילה ולהשתלב בתוכה. להתחיל להבין את הדינמיקה והמנטליות של הקהילה. צריך למפות מי הם אנשי המפתח. צריך להבין את הכאבים, הצרכים והחוזקות של הקהילה ולגבש תהליכים יצירתיים כדי לפעול לחיזוק הזהות היהודית והקשר שלהם למדינת ישראל.

לפעמים זה דורש לימוד של שפה חדשה כמו איטלקית, ספרדית או צרפתית או לשפר את האנגלית, בגלל שלא תמיד כולם מגיעים עם אנגלית מדהימה. יש קושי מול בירוקרטיה חדשה.
אנשים מתלוננים על הבירוקרטיה הקשה שיש בארץ, כשאנחנו יצאנו לשליחות בהולנד לא היתה שם פחות בירוקרטיה. ואולי זו דווקא נכון וטוב כי זה מייצר אצל השליחים תחושה אותנטית של להגיע לארץ חדשה - זה באמת לא דבר קל, יש בזה הרבה מורכבות. פתאום אתה צריך להתאים את עצמך למציאות לגמרי חדשה שעוטפת אותך, אז זה דווקא שיעור מצויין לבניית הענווה הנדרשת לשליחים לפני שהם מעודדים את יהודי התפוצות לעלות לארץ. אנחנו צריכים להבין גם את המורכבות שכרוכה בדבר הזה. המשפחות שיוצאות לשליחות זה לתקופה מוגבלת של בין שנתיים לארבע שנים, אז כשאנחנו דורשים מאחרים לעזוב את כל מה שמוכר להם לכל החיים, אנחנו צריכים להבין מה ההשלכות של זה. צריך לבוא בעמדה רגישה למורכבות ולא חס וחלילה בעמדה מתנשאת.

גם בחזרה לארץ יש מורכבות. לא תמיד קל לחזור אחרי כמה שנים מחוץ למערכות ואתה מגלה שהעולם המשיך פה בלעדיך ואף אחד לא יושב ומחכה לך, אבל מצד שני אתה חוזר עם שורה בקורות חיים שמוסיפה לך גם ברמת הבנייה האישיותית של עצמך וגם ניסיון שאי אפשר לרכוש אותו בשום מקום או תפקיד כאן בארץ".

צילום: תנועת המזרחי העולמית

איך שומרים על קשר עם המשפחה בארץ תוך כדי השליחות? 

"זו סוגיה שאשתי ואני מאוד חששנו ממנה לפני שיצאנו לשליחות ודווקא בסופו של דבר יצא שהקשר שלנו עם המשפחות שלנו היה לא פחות, ובמובנים מסוימים הרבה יותר אינטנסיבי ומשמעותי בתקופת השליחות. כי כשאתה נמצא שם אתה כל כך זקוק לקשר הזה שלא היתה ארוחת ערב שהילדים הקטנים שלי לא היו בסקייפ עם סבא וסבתא, כל ערב הם ליוו אותם בכל תהליך דרך הסקייפ. יש פה קסם מאוד גדול".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מעון ראש הממשלה החדש, פרויקט אלמוג צילום: מאת אלון איזנמן - Alon Eisenman - צילום, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=80803136

דו"ח המבקר: כשלים בבניית מעון ראש הממשלה החדש

קרא עוד