לפני כשלושה שבועות החליטו בבית היהודי לעקוף את סמוטריץ' ולחתום על הסכם ריצה משותפת עם עוצמה יהודית. מאז הם נמצאים בפלונטר שלא נגמר ויכול להיות שגם יקבור את הציונות הדתית. מאז, בכל משא ומתן שמתקיים מולם, הם מגיעים עם משקולת כבדה מאוד על הצוואר בדמותם של ממשיכי כהנא.
הדרישה הראשונית שלהם במו"מ, כמו שפרסמנו בכיפה, היא שעוצמה יהודית מתברגים איתם לרשימה וראשי ההנהגה מודים כי הם לא יבטלו את ההסכם מולם בשום תנאי. הדרישה הזו מחסלת כמעט לגמרי את הסיכוי להתאחד עם בנט מכיוון שהוא יאבד את הצד הליברלי של הציונות הדתית ואת הסיכויים לקחת מנדטים מכחול לבן וליברמן.
לא רק מול בנט הם מגיעים למבוי סתום, גם סמוטריץ' מעדיף את הימין החדש על פני עוצמה יהודית. מעבר לזה, יו"ר האיחוד הלאומי מגיע למשא ומתן מעמדה פגועה, שהיא אף פעם לא טובה לאף צד כשנכנסים לחדר המו"מ. שר התחבורה יעדיף כל אפשרות אחרת על פני ריצה עם הרב רפי ובן גביר, כולל אולי לשבת בבית.
גם בתוך הבית היהודי אין אהדה גדולה להסכם הזה, כך שלרב רפי אין תמיכה או גיבוי מפנים וכל שנותר לו זה להלבין את ראשי עוצמה יהודית כדי להסביר את המהלך שלו. בשבועות האחרונים מסבירים יועצי ודוברי שר החינוך כי ראשי עוצמה התמתנו ואף הוכיחו את עצמם עם 80 אלף המצביעים שלהם בבחירות בקיץ, אולם זה לא עובד. כרגע, החבירה לעוצמה סנדלה את הנהגת המפלגה, שנמצאת בדרך בלי מוצא.
כשנגשים למשא ומתן צריך להשאיר את הקלפים קרוב לחזה, אך בבית היהודי שמו את כל הביצים בסלסלה אחת רעועה במיוחד. המהלך הפוליטי 'המבריק', שהיה אמור לדחוק את סמוטריץ' לפינה, הפך להיות גול עצמי בלי יכולת לתמרן ביו הגורמים, שלא השאיר הרבה ברירות לבית היהודי במו"מ, אלא לבקש דרישות קלושות ביותר (רק שני מקומות בעשירייה הראשונה) ולוותר על דברים שפעם היו ערכים מקודשים.