תנועת אמונה טוענת כי ישנה אפליה מובהקת ובולטת בין נשים לבין גברים המועסקים במערכת בתי הדין, לעומת בתי המשפט, לאורך כל סולם הדרגות והתפקידים. האפליה לטענתם זועקת ודורשת תיקון.
"חוסר השוויון התעסוקתי בין גברים לנשים בבתי הדין חורגת ממתחם סבירות סטטיסטית, והיא סוטה ונבדלת מכל עקרון של שוויון הזדמנויות בעבודה, כפי שדורש החוק", כך טוענת יו"ר תנועת האישה הדתית-לאומית "אמונה", ליאורה מינקה, עם קבלתם וחשיפתם של נתוני העסקה במערכות המשפט השונות, בחתך מגדרי, שנמסרו לבקשת "אמונה" ובהתאם לחוק חופש המידע.
בבתי המשפט בישראל (לא כולל שופטות ושופטים) יחס הנשים מול הגברים המועסקים הוא בערך 30-70 אחוז לטובת נשים דווקא. בבתי הדין, לעומת זאת, היחס הוא בדיוק הפוך. בבתי המשפט מועסקות כ-80% נשים בתפקידי עוזרת משפטית, ואילו בכל בתי הדין יש כיום רק עוזרת משפטית אחת. יחס דומה בין גברים לבין נשים קיים גם בתפקידי מזכיר ראשי; כ-80% נשים בבתי המשפט, ואף לא אחת בבתי הדין. אפילו קלדניות מועסקות בִּמְשֹוּרָה בבתי הדין – 15 בלבד בכל רחבי הארץ – ובמקומן מועסקים סופרי דיינים ("ספרא דדיינא"), המבצעים גם את עבודת הקלדניות.
"נשים הן חלק משמעותי מן השרות הציבורי, ולשילובן גם במערכת בתי הדין נודעת חשיבות עצומה. העובדה הבסיסית היא שלפחות מחצית מן המתדיינים והנזקקים לשרותיה הן נשים. הדיינים כמובן רק גברים, וכשנשים נכנסות בשערי המעוז הגברי המובהק הזה, אפשר להבין את תחושתן המאוימת והלא נעימה" מדגישה מינקה, ומציינת כי תיקון המעוות עשוי רק להועיל ולשפר את הדימוי הלא-ידידותי של השירותים הדתיים בישראל, המיועדים לכלל האוכלוסייה.
את מלאכת איסוף הנתונים, פילוח המועמדויות לפי סוגי המכרזים הממשלתיים וההשוואות ביניהם ביצעה בחודשים האחרונים עו"ד ציפורת שימל, יועצת משפטית ב"אמונה": "הגענו לעסוק בפרטים הללו בעקבות תלונות של נשים על חוסר נוחות בסביבה שאפילו עמדות המזכירוּת וקבלת הקהל מאוישות על-ידי רוב גברי".
חוסר השוויון התעסוקתי עלה גם במסגרת תביעה שלא לחסום מינוי אפשרי של נשים לתפקידי ניהול (מנכ"לית, סמנכ"לית וכיו"ב) בזרועותיה הביצועיים של הרבנות הראשית – על כל שלוחותיה. עו"ד ציפורת שימל מסבירה: "אין כל סתירה לתחושה כי יש מקום לקול הנשי בחצרי בתי הדין, באופן שיהא לו מעמד בכיר" תִּמְצת השופט אליקים רובינשטיין את העיקרון הבסיסי, אותו גם סיכם במילותיו; "השאלה היא יושר והגינות בסיסיים, בנושא חברתי ובגילויו המשפטיים".
"המחלקה לשוויון מגדרי בנציבות שרות המדינה קבעה יעדי שוויון בדרגות הבכירות, והיא אפילו מתקרבת אליהם במשרדי ממשלה ובגופים ציבוריים שונים. לעומתם, בתי הדין מתפקדים כאילו היו חווה מבודדת על אי באוקיינוס. אין שום הצדקה ואין שום לגיטימציה לאפליה הפסולה והמקוממת הזאת שלהם" אומרת עו"ד שימל.