"לקתה בחסר": ההחלטה הדרמטית של בג"ץ נגד מינוי ראש המוסד

השופטים קבעו כי הליך הבדיקה של גופמן היה חלקי, והורו לזמן עדויות בפרשה הביטחונית המסתורית באוגדה 210. ברקע: תצהירו של רח"ט ההפעלה באמ"ן שטען כי הפעילות התבססה על מקורות גלויים בלבד

חדשות כיפה חדשות כיפה 19/05/26 17:33 ג בסיון התשפו | עודכן בתאריך 19/05/26 17:55

"לקתה בחסר": ההחלטה הדרמטית של בג"ץ נגד מינוי ראש המוסד
רומן גופמן, צילום: Yonatan Sindel,Flash90

בג"ץ החליט היום (ג') להחזיר את סוגיית מינויו של גופמן לתפקיד ראש המוסד לדיון מחודש בוועדה למינוי בכירים, זאת לאחר חודשים של הליכים משפטיים ודיונים סביב כשירותו למינוי הרגיש, ולאחר שטענו כי החלטת הוועדה "לקתה בחסר". בהחלטתם קבעו השופטים כי הוועדה תידרש להשלים את בדיקתה, תוך שמיעת עדויות נוספות שטרם נשמעו עד כה - ובהן עדותו של אורי אלמקייס וכן עדותו של תא"ל ג', רח"ט ההפעלה באמ"ן.

לפי החלטת בג"ץ, לאחר שמיעת העדים תוכל הוועדה להגיש חוות דעת מעודכנת ומנומקת, וכן לאפשר לצדדים להשלים את טענותיהם, לפני קבלת החלטה סופית בנושא. עוד הדגישו השופטים כי הדיון יתקיים בהתאם לסדרי העבודה הרגילים של הוועדה, וכי העדים יידרשו להופיע בעצמם ולענות על שאלות - ללא ייצוג משפטי במהלך העדות.

מחלוקת סביב ההפעלה והמידע המודיעיני

כזכור, ההליך המשפטי סביב המינוי נוגע לפרשה ביטחונית-מודיעינית, שבמרכזה שאלות על אופן הפעלתו של אורי אלמקייס במסגרת פעילות באוגדה 210, והאם נעשתה בדיקה מספקת מצד הגורמים הרלוונטיים. במהלך הדיון הקודם בבג"ץ עלתה ביקורת מצד השופטים על כך שהוועדה לא שמעה עדויות שנראו להם חיוניות לתמונה המלאה, ובהן עדותם של אלמקייס ושל רח"ט ההפעלה.

שופטי בג"ץ במהלך העתירה נגד מינוי גופמן
שופטי בג"ץ במהלך העתירה נגד מינוי גופמן, צילום: Yonatan Sindel,Flash90

במקביל, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה עדכנה את בג"ץ כי לאחר בחינת הדברים בצה"ל ניתן להסיר את הסיווג מתצהירו של תא"ל ג', בכפוף להשחרות מסוימות, מה שמאפשר את המשך בירור הטענות גם בפומבי חלקי.

פעולה באמצעות חומרים גלויים בלבד

בתצהיר שהוגש לבית המשפט העליון, תא"ל ג' טען כי לא היה מודע לפעילותו של אלמקייס, וכי לא התקבלה אצלו אינדיקציה לקשר בין הגורמים המעורבים. לדבריו, ההנחיות שניתנו היו לפעול באמצעות חומרים גלויים בלבד במסגרת פעילות האוגדה.

עוד ציין כי כלל הפעילות התבססה על מקורות גלויים (אוסינט), וכי לא התקיימה מעורבות מודיעינית ישירה כפי שנטען בחלק מהפרסומים. כעת, עם החזרת הנושא לוועדה למינוי בכירים והוראת בג"ץ לשמוע עדויות נוספות, צפוי ההליך לשוב לשלב של בחינה מחודשת - שעשוי להשפיע באופן ישיר על המשך המינוי.