משרד הבריאות מפרסם היום (א') את המלצות הוועדה להסדרת הטיפול הרפואי בקנאביס, בראשות ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד. הפרסום מגיע לציון עשור לטיפול הרפואי בקנאביס בישראל, ועל רקע השלכות המלחמה ''חרבות ברזל'', לצד דיון בהשפעות שימוש בקנאביס על התמכרויות ועל תופעות לוואי ארוכות טווח בקרב מתמודדי פוסט טראומה.
אלו הסיכונים
במסגרת ההמלצות, במשרד קוראים לנקוט זהירות מוגברת כאשר מדובר בטיפול בפוסט טראומה באמצעות קנאביס, בהתאם לעמדות שהציגו ה FDA ולפי המועצה הלאומית לפוסט טראומה. לפי הנתונים שהוצגו, קיימת ראיה ברורה לנזק אפשרי בטווח הארוך, בעוד שהתועלת הטיפולית אינה מבוססת דיה, ונרשם סיכון ממשי לפגיעה בשיקום ובחזרה לתפקוד מלא.
עוד עולה מהסקירה כי ייתכן יתרון טיפולי רק במצבים חריפים במיוחד כמו חוסר שינה משמעותי, אי שקט חמור או הופעת פלשבקים. עם זאת הודגש כי במקרים אלה נדרש מעקב רפואי הדוק, ולרוב יש לשלב טיפול נוסף שמבוסס ראיות כמו פסיכותרפיה.
בוועדה ציינו כי לא הייתה הסכמה מלאה בין כל החברים בנוגע להמלצות בתחום זה, אולם כן התקיימה הסכמה רחבה כי הידע המחקרי הקיים עדיין אינו מספק כדי לבסס את הטיפול באופן מלא. לצד זאת הובהר כי אין כוונה לשנות או לבטל את ההתוויה לטיפול בפוסט טראומה באמצעות קנאביס בשלב זה, ונדרש המשך מחקר.
נתוני משרד הבריאות מצביעים על עלייה חדה בהיקף השימוש, מכ-33 אלף בעלי רישיון לכ-140 אלף כיום. השימוש מאופיין ברוב גברי ובשיעור גבוה של מטופלים מתחת לגיל 45. כ-62 אחוז מהמשתמשים צורכים מעל 30 גרם, ובנוסף נרשמת שכיחות גבוהה של מוצרים בעלי ריכוז THC גבוה, כ-88 אחוז מהרישיונות, כאשר רוב הצריכה נעשית בעישון, כ-87 אחוז מהמשתמשים וכ-98 אחוז מהרכישות.
"לבחון הפחתה הדרגתית של שימוש בצורת עישון"
בוועדה הומלץ לבחון הפחתה הדרגתית של שימוש בצורת עישון, בנימוק שאינה מאפשרת מינון מדויק ואינה נחשבת תצורה רפואית מיטבית, וכן בשל השפעות אפשריות על בריאות הציבור. לפי ההצעה, טיפולים חדשים יתחילו במיצויים או במשאפים מדויקים, ובתקופת מעבר ניתן יהיה לאשר עישון במקרים חריגים בלבד, כמו מחלת מעי דלקתית, לאחר כשל טיפולי אחר, ובהגבלות ברורות. בנוסף הוצע להקל במקרים של מטופלים מעל גיל 75 ובמצבים של מחלות סופניות עם תוחלת חיים של עד חצי שנה, וכן לקדם מחקר על שימוש במשאפים ולכנס את ועדת ההתוויות לפחות אחת לשנתיים כדי לעדכן את הקריטריונים והמדדים הקליניים.
ד"ר יעל גילרמן, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת המשפחה, מסרה:: "הטיפול בקנאביס רפואי הוא טיפול מורכב, שדורש מיומנות ייעודית, היכרות מעמיקה עם החומר ותהליך קליני מדויק של התאמה, מעקב והערכה. מדובר בטיפול שאינו קו ראשון ברוב המצבים הרפואיים, אלא ניתן בדרך כלל לאחר מיצוי אפשרויות טיפול אחרות. רפואת המשפחה היא רפואת קו ראשון, שמטפלת במגוון רחב מאוד של מצבים רפואיים, ובמבנה הקיים אין בהכרח את התשתית המקצועית והקלינית לניהול שוטף של טיפול כזה".
"ככל שמדובר בטיפולים מורכבים מסוג זה, נכון שהם ינוהלו וילוו על ידי רופאים מומחים בתחומים הרלוונטיים כגון רפואת כאב, פסיכיאטריה, נוירולוגיה וגסטרואנטרולוגיה - כחלק ממעטפת טיפולית כוללת ומבוססת ניסיון. אנו מברכים על המלצות הוועדה להרחיב את המחקר בנושא".