ברקע המלחמה המתנהלת מול איראן, האקדמיה ללשון עברית, הציגה בשעשוע בנק מטרות של מילים המיועדות להשמדה. "שמנו על הכוונת את שיבושי הלשון הנפוצים ביותר, ומבצע 'שאגת אליעזר' לסיכול ממוקד של עברית קלוקלת יוצא לדרך" כתבו באקדמיה.
רשימת החיסול של האקדמיה ללשון
המטרה: "אני יבוא" - מפקד משמרות החלפת אותיות אית"ן. השיבוש התחיל מהרגל הגייה (אני+אביא נשמע כמו "אני יביא") ונתפס בטעות כחלק ממערכת הנטייה התקנית. (הצורה התקנית לחימוש: אני אבוא).
"שפורפרת" - מפקדת מערך האותיות הפולשות. שגיאה שנובעת מהיקש למילים משורשים מרובעים בעלי רכיב כפול כמו יְרַקְרַק וצְמַרְמֹרֶת. המילה גזורה מהשורש שפ"ר (קרובתה של המילה שופר) ובה מוכפל רק העיצור האמצעי של השורש. (הצורה התקנית לחימוש: שפופרת).
"להוזיז" - יועץ המנהיג העליון לתוספת הווי"ו המיותרת. הצורה "הוזיז" נוצרה בטעות על דרך פעלים מגזרה אחרת (כמו הוֹצִיא), אך הפועל שייך לגזרת ע"ו וזהה בצורתו ל־הֵקִים ו־הֵרִיץ. (הצורה התקנית לחימוש: להזיז).
"לעשות ימים כלילות" - ראש אגף היפוך היוצרות. הביטוי התקני מציין חריצות, אך בהיפוך ההיגיון השגוי שנוצר בלשון הדיבור - מי שעושה ימים כלילות בעצם נוהג ביום כמנהגו בלילה... כלומר, מבלה את היום בשינה! (הצורה התקנית לחימוש: לעשות לילות כימים).
"ממזמן" - ראש מערך ההכפלות השגויות. גיבוב מיותר של שתי מילות "מִ" זו אחר זו במטרה שגויה ליצור הדגשה. הדרך התקנית להדגיש היא פשוט לחזור על המילה. (הצורה התקנית לחימוש: מזמן או מזמן מזמן אם חפצים בהדגשה).
"הוקיר תודה" - ראש מדור ערבוב הביטויים. מדובר בהלחם של צירופים שיוצר שיבוש. להוקיר פירושו להעריך. סביר שנוקיר את האדם שהיטיב עימנו, אך לא סביר שנוקיר את התודה עצמה! (הצורה התקנית לחימוש: הכיר תודה או הכיר טובה).
"הרפתקאה" - מפקדת חיל התוספות המיותרות. יצירת צורת יחיד שגויה (בגזירה לאחור) רק בגלל צורת הרבים "הרפתקאות" (בדומה לשגיאות "כופתאה" ו"קלישאה", שהן כופתה וקלישה). (הצורה התקנית לחימוש: הרפתקה).