דוח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') מציג תמונה קשה על פינוי התושבים מעוטף עזה וגבול הצפון וקליטתם לאחר 7 באוקטובר, ומשרטט רצף כשלים שמתחיל עוד שנים לפני המלחמה. לפי הדוח, כ-210 אלף בני אדם עזבו את בתיהם בשלושת החודשים הראשונים, אך המדינה נכנסה לאירוע בלי היערכות אופרטיבית מסודרת ובלי תרגול שמדמה מציאות של פינוי רחב וממושך. המבקר, מתניהו אנגלמן קבע במפורש: "הממשלה וצה"ל כשלו בפינוי התושבים ובקליטתם". לצד הממצאים, הדוח מדגיש שהבעיה אינה נקודתית אלא מצטברת, ומדבר על פערים מוכרים שנשארו פתוחים לאורך זמן.
"אפס תכניות אופרטיביות מוסמכות ואפס אימונים לחירום"
בלב הביקורת עומדת הטענה שלא הייתה למדינה מסגרת מחייבת וברורה לניהול העורף בחירום, ושלא הוסדרה חלוקת האחריות בין הגופים השונים. לפי הדוח, "היו אפס תכניות אופרטיביות לאומיות מוסמכות ואפס אימונים לחירום", ובפועל שורה של גורמים פעלו במקביל בלי גוף אחד שמנהל "מקצה לקצה". הדוח מתאר חוסר בהירות גם ביחס למערכים שאמורים לקלוט מפונים, ובפרט פער בין תפיסות ותוכניות שהתבססו על קליטה מקומית לבין מציאות של קליטה רחבה בבתי מלון. בתוך המערכת הזו, האחריות התגלגלה לעיתים לשטח בלי גב ברור מלמעלה.
הכשל לא נשאר על הנייר: הדוח מתאר פינוי שהתנהל במקרים רבים ב"אי-סדר מוחלט", כולל מצבים שבהם תושבים סוכנו שלא לצורך. במקביל, נטען כי המדינה לא הצליחה לגבש בזמן אמת תמונת מצב מלאה על היקף המפונים, היכן הם שוהים ומה הצרכים שלהם, מה שפגע ביכולת לתת מענה סדור והעמיק את הבירוקרטיה סביב המפונים. גם במשרדי הממשלה נרשמו קשיי תפקוד שמקורם בפערי מידע ובהיערכות לא מותאמת, כשבין היתר הוצגו ליקויים במענה החינוכי לתלמידים שפונו וביכולת לעקוב אחר שיבוצם במסגרות לאורך זמן.
הדוח מפנה זרקור גם לדרג המדיני, ומציין ביקורת על כך שמחלוקות בין משרדי ממשלה סביב סמכויות וניהול הפינוי לא הוכרעו בזמן. המבקר מצביע על אחריותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהקשר הזה, וטוען כי היעדר ההכרעה תרם להמשך העמימות בשטח דווקא כשהאירוע התרחב והפך ממוקד לאתגר לאומי מתמשך. במקביל, הדוח עוסק גם בתפקוד גופי החירום ובממשקים ביניהם, ומעלה טענות על היעדר סמכויות מספקות, על תרגולים שאינם תואמים את התרחיש הרלוונטי ועל קושי להפעיל מנגנוני קליטה ועבודה בין-משרדית באופן יעיל.
מבקר המדינה קורא לדרג המדיני והביטחוני לתקן את הליקויים בהקדם
בסופו של דבר, אנגלמן חוזר לדגש המרכזי: המדינה חייבת להפוך את הלקחים לתוכנית עבודה ולא להסתפק בהצהרות. הוא קורא למקבלי ההחלטות לפעול במהירות ולחזק את המוכנות לתרחישים שבהם יידרש פינוי המוני נוסף, תוך הקמת מנגנון מתכלל, הסדרת אחריות ויצירת מערכת מידע אחת שתאפשר ניהול רציף. "על ראש הממשלה, שרי הממשלה וצה"ל ללמוד את פרטי הדוח ולתקן את הליקויים בהקדם", כתב. ובשטח, ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ תמצת את התחושה שנשארה אצל רבים: "כולם ישנו בעמידה".