האקדמיה ללשון עברית חגגה היום (א') את חג החנוכה שהיע, עם ארבע תשובות לשאלות ששאלו העוקבים על החג. השאלה הראשונה התייחסה לדמי החנוכה, ולתהייה מה הכוונה ב"דמי"? התשובה היא שמדובר בצורת הנסמך של "דמים", במשמעות "כסף". המילה "דמים במשמעות הזו - שבפועל אין לה צורת יחיד - בתוארת בספרות העברית כבר מימי חז"ל. באקדמיה גם מיהרו להבהיר שאין קשר בינה לבין הדם שזורם בגוף.
"חנוכה שמח" או "חנוכה שמחה"?
השאלה השנייה הייתה מה מקור שמו של הנר המוביל בחנוכייה - הלא הוא השמש. "השמש", כשמו כן הוא - נועד לשימוש, כאשר בהלכה היהודית אסור להשתמש באור נרות החנוכה, ולכן הוסיפו נר שבו יהיה אפשר. לצד זה נשאלה השאלה מדוע מברכים "חנוכה שמח" ולא "חנוכה שמחה", כשהרי שם העצם "חנוכה" הוא ממין נקבה? כאן התשובה פשוטה - כיוון שמדובר בקיצור ל"חג חנוכה שמח". באקדמיה גם ציינו כי ניתן לומר "חנוכה לשמחה" כמו "מועדים לשמחה".
השאלה האחרונה עסקה בנר עצמו, הוא ליתר דיוק - האם הוא דולק או דלוק? והתשובה - גם וגם. לפי האקדמיה, כבר בספרות חז"ל, התייחסו לנרות גם כ"דולקים" וגם כ"דלוקים", כמו "זועף" ו"זעוף", "עוסק" ו"עסוק" וכן הלאה.