בג"ץ קיבל היום (ד') פה אחד את העתירות נגד מינויו של יוסף בן חמו לתפקיד המפקח על חקירת ההתנהלות הפצ"רית בפרשת שדה תימן. השופטים קבעו כי בן חמו, שהיה מועמדו הישיר של שר המשפטים יריב לוין, אינו עומד בתנאי הסף הנדרש שקבעו: להיות "עובד מדינה בכיר".
יצחק עמית בדיון,, צילום: Yonatan Sindel,Flash90
יחד עם זאת, החלטת השופטים לוותה בביקורת חריפה על האופן שבו קודמה המועמדות. לדבריהם, אופן המינוי "מחריף את החשש ששיקולים פוליטיים עומדים בבסיס המינוי". השופטים ציינו כי בן חמו נקלט לשירות המדינה "אך ורק לצורך מילוי תפקיד מסוים שהטיל עליו השר", ובכך עלול לשמש כ"שלוחו" של לוין עצמו. נשיא העליון יצחק עמית הוסיף כי "פתוחה בפני השר הדרך להגיע לפתרון מוסכם".
לא הובאו אמסכתאות לביצוע תהליך כה קצר
גם השופט חאלד כבוב מתח ביקורת על התהליך. לדבריו, השר לוין פסל "ללא כל הצדקה" שורה ארוכה של מועמדים מתאימים שכבר נמצאים במערכת המדינה. כבוב הדגיש כי אין מניעה למנות עובד מדינה שאינו כפוף מקצועית או ניהולית לפרקליטות או לייעוץ המשפטי לממשלה. הוא התריע שבן חמו, על אף עברו כשופט, חסר היכרות עדכנית עם מערכת אכיפת החוק: "קיים צורך מעשי שהגורם שיפקח על החקירה יכיר את מערכת אכיפת החוק. ברמה מעמיקה ועדכנית".
השופטת יעל וילנר הצטרפה לקו הביקורת וקבעה כי ניסיונו המקצועי של בן חמו "ספק אם מקיים את התנאי המחייב הנדרש ממועמד כה בכיר". לדבריה, לוין ביסס את המינוי על הנחה שגויה שלפיה לא קיים בשירות המדינה מי שעומד בדרישות, אך "השר לא הניח תשתית עובדתית מינימלית" המוכיחה זאת. השופטים הדגישו כי הליך המינוי כולו היה חפוז באופן חריג, ונערך "תוך כ־48 שעות" בלבד מרגע מתן פסק הדין שאפשר את המינוי, כאשר לוין, כך קבע בית המשפט, לא הביא כל אסמכתא לכך שהתבצע תהליך איתור משמעותי בזמן כה קצר.
לוין עצמו הגיב לפסילה בזעם, וציין כי מדובר בעלילה ש"נראית כאילו לקוחה מתיק פלילי". לוין האשים את השופטים בשמירה אחד על השני למול עבירות שעלו - כגון עבירות הבנייה של השופט עמית - וטען כי מדובר ב"גרעין השליטה שמסכל שוב ושוב את בירור האמת". "מי שמכנים את עצמם שומרי סף ושומרי החוק, בעצם שומרים אחד על השני", טען. "הם מסתירים. הם מפחדים מגילוי האמת. וזה לא יעזור להם. אנחנו לא נוותר עד שהאמת תצא לאור".