רום ברסלבסקי הצליח להיכנס ללבבות של כמעט כל אזרח בישראל. עתה הוא משתף בפוסט חשוף את הקשיים איתם הוא מתמודד. החטוף שעבר גיהנום בשבי וחזר וריגש מדינה שלמה החליט להעלות את הנושא למודעות וכתב פוסט נוקב, שכוון ישירות למקבלי ההחלטות: "אני כותב לכם ממני. אני באמת רוצה להגיד לכם תודה - על כל חיבוק, על כל מילה טובה, על כל סלפי שמבקשים ממני. אני רוצה להודות לכם ולהצדיע לכולכם: לעם, לאזרחים, לחיילים, לקצינים - לכולם. ובחרתי לכתוב ולהודות לכם כי אני באמת סובל", פתח את הפוסט.
"מהרגע שחזרתי אני מקבל רק זלזול מצד המדינה"
רום הזכיר גם את היחס המזלזל שהוא מקבל לטענתו מגופים רשמיים למרות מצבו: "משרד הביטחון, הממשלה, מטה החטופים, מנהלת החטופים, המשטרה - כל הגופים הממשלתיים מפקירים אותי באופן גורף, מסננים אותי, וכותבים לי שהשעה מאוחרת. בשדה התעופה רמון החליטו לעכב אותי דקות ארוכות, כשאני נכה צה"ל עם פטור מתור, ואת אבא שלי - בגלל מזוודה חריגה. זה גרם לי לבכות ולהיכנס להתקף חרדה חמור מאוד. לפחות שלוש פעמים שאלו אותי שאלות אבטחה, עיכבו אותי וגרמו לי להתקף חרדה חמור - משעה חמש בצהריים ועד עכשיו".
"אני אולי מופקר מכל זווית שהיא, מכל גורם שהוא. מהרגע שחזרתי אני מקבל רק זלזול מצד המדינה. שישים אלף שקלים - זה המענק שמקבל שורד שבי חמאס אחרי שנתיים. שישים אלף שקלים. פשוט בושה. 'מענק שחרור'. בנימין נתניהו או בן גביר עדיין לא יצרו קשר. כלום".
"סבל שאי אפשר לתאר, הרבה מעבר לפוסט טראומה"
שורד השבי הסביר שלא הכל נראה לעין הציבור: "אולי זה לא נראה לעין, אבל אני סובל סבל שאי אפשר לתאר, הרבה מעבר לפוסט טראומה. יש לי בערך עשרה התקפי חרדה ביום - התקפי חרדה של דפיקות לב מואצות מאוד, הזעה, גימגום, רעידות, ולפעמים גם צעקות והתפרצויות אלימות. קשה לי".
רום ברסלבסקי ומתן אנגרסט, צילום: ליאור רוטשטיין
"היום שעליתי על הצלב האדום היה הרגע שבו הסכמתי לעצמי להישבר, להתפרק, לבכות. גם עכשיו הדמעות עולות לי שוב. ברגע שעליתי לאוטו שלהם אמרתי לעצמי: אני לא צריך להחזיק יותר, מותר לי להישבר, זה נגמר. הסיוט שלי נגמר - זה הרגע לאסוף את החלקים".
"בנימין נתניהו או בן גביר עדיין לא יצרו קשר. כלום"
רום הזכיר גם את היחס המזלזל שהוא מקבל מגופים רשמיים למרות מצבו: "משרד הביטחון, הממשלה, מטה החטופים, מנהלת החטופים, המשטרה - כל הגופים הממשלתיים מפקירים אותי באופן גורף, מסננים אותי, וכותבים לי שהשעה מאוחרת. בשדה התעופה רמון החליטו לעכב אותי דקות ארוכות, כשאני נכה צה"ל עם פטור מתור, ואת אבא שלי - בגלל מזוודה חריגה. זה גרם לי לבכות ולהיכנס להתקף חרדה חמור מאוד. לפחות שלוש פעמים שאלו אותי שאלות אבטחה, עיכבו אותי וגרמו לי להתקף חרדה חמור - משעה חמש בצהריים ועד עכשיו".
"אני אולי מופקר מכל זווית שהיא, מכל גורם שהוא. מהרגע שחזרתי אני מקבל רק זלזול מצד המדינה. שישים אלף שקלים - זה המענק שמקבל שורד שבי חמאס אחרי שנתיים. שישים אלף שקלים. פשוט בושה. 'מענק שחרור'. בנימין נתניהו או בן גביר עדיין לא יצרו קשר. כלום".
"הכוח, האהבה והאחדות של העם - זה מה שמחזיק אותי חזק"
"אבל הכוח, האהבה והאחדות של העם - זה מה שמחזיק אותי חזק להילחם במפלצות האלה. ועל זה אני מודה. ושכל הקנאים יישרפו. אז לכל מי שקל על המקלדת ומגיב לקמפיינים של החטופים: 'למה לתרום להם', 'סחטנים', 'המשפחה שלהם גנבים', 'למה לתרום להם, המדינה נותנת להם מספיק' - הנה, אני אשבור את כל הסטיגמות שלכם: המדינה לא נותנת מספיק. משרד הביטחון והמדינה צוחקים לנו בפנים. חוץ מתשע אלף משכורת חודשית אנחנו לא מקבלים שום דבר שהוא משמעותי. ורק בזכותכם גויסו לכל החטופים כבר מיליונים - וזה לא התפקיד של העם, זה התפקיד של המדינה".
ברסלבסקי סיים בתודה ענקית לעם ישראל שממשיך להרעיף עליו אהבה: "אתם הכוח שלי. אתם מה שנותן לי אנרגיה ודלק להמשיך במסע החזרה לחיים. אני מבטיח שלא אתן לכלום לשבור אותי - כלום. אני אוהב אתכם, עם ישראל".