אחראי הכשרות בצהר: אנחנו מעדיפים לשמור על העיקר, הכי קל זה להחמיר

מערך הכשרות של צהר חווה כמה גלגולי חיים מאז הקמתו בשנת 2018. סערת ההקמה, הקדנציה של מתן כהנא במשרד הדתות וטלטלה בהנהלה לפני כשנה. בראיון עם "חדשות כיפה" מספר הרב אייל משה, רב מערך הכשרות של צהר בשנים האחרונות, על ההחלטה להצטרף, השינויים שהנחיל בארגון, העזיבה הגדולה בשדרת ההנהלה ושיתוף הפעולה עם רבנויות מקומיות.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאכוכבת הריאליטי הפכה את בית הקפה שלה לכשר: "למרות שחזרתי בשאלה"

  08/09/25 18:32

חשוב שיהיה גוף כשרות שיביא לידיי ביטוי את הציבור הדתי-לאומי ואת הערכים שלו

"בארגון צהר שותפים רבנים רבים טובים וראויים, חלקם רבני ערים בישראל, לכן לא היה קושי גדול להצטרף למהלך", אומר הרב על תחילת דרכו במערך הכשרות. "אני יודע שהיו רבנים שהתנגדו להקמת גוף הכשרות מחשש שהמהלך יפגע ברבנות הראשית, במבט לאחור אנחנו רואים זה לא קרה. להפך, היא תרמה ושיפרה. יש עסקים שאלמלא כשרות צהר הם כנראה לא היו כשרים".

הרב דוד סתיו, יושב ראש ארגון צהר צילום: Photo by Flash 90

לדבריו, אחת הסיבות שהוא נכנס לכשרות צהר היא היכרות הקרובה שלו עם הגופי הכשרות האחרים וההבנה שלו כי "חשוב שיהיה גוף כשרות שיביא לידיי ביטוי את הציבור הדתי-לאומי ואת הערכים שלו. כמו שהציבור הדתי-לאומי מקים לעצמו יישובים, ישיבות הסדר, מחלקות בייניש בצבא ומכללות לבנות מתוך הבנה שיש לו דגשים מיוחדים לתת - כשרות היא גם חלק מהדבר הזה".

אתם כשרות סקטוריאלית? איך משפיעים הערכים הדתיים-לאומיים על הכשרות?

"יש רבני עיר שיש להם שיקולים הלכתיים שונים מהשיקולים של הציבור הדתי-לאומי", מסביר הרב משה ומדגים: "סוגיית הענקת כשרות ליקבים בהם הבעלים לא שומרי מצוות. בציבור החרדי נוקטים עמדה שמרנית ויש בעלי יקבים שלא מקבלים את התנאי שלא לגעת ביין, או נעלבים כשאומרים להם שהם נחשבים כגויים כי הם לא שומרים מצוות באופן מלא. ובצדק. דוגמא נוספת אפשר לראות ביחס לפירות היתר מכירה לעומת יבול נוכרי. יש פוסקים שמעדיפים יבול נוכרי, גם אם הוא מגיע מעזה, והוא מוגדר כמהודר יותר מהיתר מכירה. בציבור הדתי-לאומי לא חושבים כך אבל הרבנות הראשית הולכת עם מי שחושב שיבול נוכרי מהודר יותר".

עולם ההלכה יכול בקלות ללכת לחומרא, צריך שיהיה גוף ששומר על עיקר הדין

"כשרות זה אחד המקומות המרכזיים בו הציבור הכללי נפגש עם היהדות וההלכה. הרבה בעלי עסקים מזדהים יותר עם הערכים של הציבור הדתי-לאומי ועם הגישה של צהר, והעבודה איתם מורידה המון מתחים. הציבור הדתי-לאומי משתדל לפסוק כפי עיקר הדין, להדר בדברים שהם דאורייתא ולא להחמיר בחומרות שעיקר עניינן זה להתבדל מהציבור הכללי. עולם ההלכה יכול בקלות ללכת לחומרא, צריך שיהיה גוף ששומר על עיקר הדין. אנחנו מעדיפים לשמור על העיקר, הכי קל זה להחמיר. הציבור אולי לא מקפיד על כל החומרות אבל הוא רוצה לאכול כשר ורוצה לדעת שאתה עושה את עבודתך נאמנה".

"כשרות זה אחד המקומות המרכזיים בו הציבור הכללי נפגש עם היהדות וההלכה" צילום: XArtProduction,Shutterstock

יתרון נוסף במערך הכשרות של צהר מוצא הרב משה בנושא שקרוב לליבם של ישראלים רבים: הורדת יוקר המחיה. "כשאין תחרות, אז מי שמתמחר את עלות ההשגחה יכול להרשות לעצמו לתת כל מחיר שעולה על דעתו, גם אם לא תמיד זה משקף את הצרכים ואת היכולות של בעל העסק", מסביר הרב. "ברגע שלבעל העסק יש אלטרנטיבה והוא יכול לפנות לגוף כשרות אחר, אוטומטית הוא יקבל מחיר יותר הוגן יותר ומותאם יותר".

אני לא מכיר גוף כשרות שמנהל מעקב ברמה כזו, לא ראיתי רמת פיקוח כזו אפילו בבד"צים

הרב אייל משה, בן 47 ומתגורר בהר ברכה. הוא נולד וגדל בבני ברק ואחרי הישיבה התיכונית הגיע לישיבת הר ברכה של הרב אליעזר מלמד. לצהר הוא הצטרף לבקשתו של הרב מלמד, ולפני כשלוש שנים מונה לרב המערך. לפני כשנה חווה המערך טלטלה כאשר בין צוות ההנהלה והרב התגלעו מחלוקות שונות, אירוע שהוביל להתפטרות המונית בשדרת הניהול. "הצוות הקודם היה צוות טוב שעשה דברים לשם שמיים. כשנכנסתי עשיתי שינוי, הגברתי את רמת הפיקוח וההשגחה הפכה למדוקדקת יותר. היו אנשים שהיה להם קושי עם זה".

הרב אייל משה צילום: אריאל נוילנדר

לדוגמא?

"הגברתי את המעקב אחרי ההגעה של המשגיח לעסק והפעולות שלו בעסק, ולצד זה אנחנו מתרגמים את הנתונים האלה למשמעות ההלכתית שלהם. אני לא מכיר גוף כשרות שעובד בכזאת צורה מסודרת. אני לא מכיר גוף כשרות שמנהל מעקב ברמה כזו, לא ראיתי רמת פיקוח כזו אפילו בבד"צים. ההקפדה היתרה הזו מצריכה המון מאמץ והצוות החדש נרתם למאמצים האלו, הפעולות הללו קידמו את כשרות צהר כמה דרגות קדימה".

שיתוף הפעולה עם הרבנות: "רבנים מפנים אלינו בעלי עסקים"

שינוי נוסף, שמגיע אולי בעקבות חילופי ההנהלה, הוא שיתוף פעולה עם רבנויות מקומיות: צהר מספקת משגיח והרבנות המקומית את התעודה. "אני מקווה שהשיתוף פעולה הזה יתרחב עם עוד רבנויות", אומר הרב משה. "ההתרחבות תלויה ברמת התמיכה של הרבנות הראשית, אני שומע שהדברים בטיפול ואני מקווה שזה יתקדם. צריך לקחת בחשבון שיש אנשים שהתחרות באה על חשבונם או דורשת מהם להתייעל והרבה פעמים זה לא נוח".

"קיבלנו על עצמנו שלא להיכנס לעסק שהרבנות המקומית הורידה ממנו כשרות בגלל בעיית כשרות, כשבעל עסק שבעבר הייתה לו תעודה פונה אלינו אנחנו מבררים מה הסיפור עם הרב המקומי. יש רבנים שמפנים אלינו בעלי עסקים שהם מעדיפים שתהיה להם כשרות צהר מאשר בלי כשרות בכלל. שיתופי פעולה מתקיימים עם מי שמוכן לשתף פעולה, ויש הרבה כאלה".

בעלי עסקים לא צריכים לפחד מהמשגיח, להיפך

"בעלי העסקים צריכים להבין ולהרגיש שנותני הכשרות עוזרים להם לתת שירות, כשהם יבינו את זה היחס ושיתוף הפעולה יהיה טוב יותר. בעולם כזה בעלי עסקים לא יחששו לדווח על תקלות כשרות כי הם יבינו שהמשגיח איתם, הם לא ינסו לרמות אותו, כי בסוף מי שנפגע זה הלקוח בקצה. אלו דברים מהותיים: מה הצורה שבה המשגיח מדבר עם בעל העסק? האם הוא רואה בו שותף? האם הוא רותם אותו לעבודה או שהוא רואה בו בן חסות שהוא יכול לשלול לו את הכשרות ובעל העסק צריך לפחד ממנו? אנחנו חושבים שבעלי עסקים לא צריכים לפחד מהמשגיח, להיפך".

האם הרב מרוצה מכשרות צהר?

"אני מרוצה ורגוע מאוד בכל הנוגע לאיכות ההשגחה, הלוואי ושאר הגופים היו עובדים ברמה שלנו".