הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר קיבל את המלצות הוועדה בראשות האלוף במיל' אמיר אבולעפיה, והורה על ביטול מודל "עיכוב השחרור" – המודל שהונהג מאז 7 באוקטובר בכל היחידות הקרביות, ואילץ לוחמים להישאר ל-4 חודשי מילואים נוספים בתום שירות החובה. משמעות ההחלטה: מחזור הגיוס מרץ 2023 יסיים את שירותו בנובמבר הקרוב, מבלי להישאר בצו 8.
הרמטכ"ל אייל זמיר | , צילום: דובר צה"ל
בצה"ל מודים כי ההארכה האוטומטית, שנועדה לתת מענה מיידי למחסור בכוח אדם עם פתיחת מלחמת "חרבות ברזל", יצרה בטווח הארוך דווקא נזקים: שחיקה מוגברת של הלוחמים, עיוותים בהזנת מערך המילואים, ופגיעה ברציפות הארגונית. בצבא מסבירים כי ההחלטה התקבלה מתוך הבנה כי המצב הנוכחי שונה מזה של החודשים הראשונים ללחימה – וכי נדרש פתרון אחר.
לא נוגעים במי שכבר משרת – אלא רק במתגייסים החדשים
שינוי משמעותי נוסף הוא ביחידות המובחרות והסיירות, כאשר לוחמים שנמצאים כבר בשירות – לא יידרשו להאריך את שירותם בקבע, בניגוד להצעה שהייתה על השולחן; לוחמים שנמצאים כעת בהכשרה – יידרשו ל-4 חודשי קבע נוספים, אך ההחלטה תיכנס לתוקף רק החל ממרץ 2027; ומתגייסים חדשים ליחידות מיוחדות – יחויבו לחתום על 8 עד 12 חודשי קבע נוספים, בהתאם למסלול.
בצה"ל מסבירים כי הקו המנחה הוא "לא לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק": מי שכבר משרת – ימשיך לפי ההתחייבות המקורית; מי שעוד לא התגייס – יידע מראש למה הוא נכנס. לדברי גורמים בצה"ל, שני המהלכים נועדו לאזן בין צורכי הצבא – בעיקר נוכח המחסור בלוחמים – לבין מצבם האישי והנפשי של החיילים, השחוקים ממילא אחרי עשרה חודשי לחימה. בצבא מבקשים להדגיש כי ההחלטה להפוך את יחידות העילית ל"ארוכות שירות" לא באה על חשבון המרקם של צה"ל כצבא העם.