דו"ח חדש: ישראל הכניסה לעזה יותר סיוע אחרי שבעה באוקטובר מאשר לפניו

ארבעה חוקרים ישראליים בחנו לעומק טענות לרצח עם בעזה, וחזרו עם דו"ח מפורט, מסקנות חותכות וביקורת קשה מאוד על ארגונים בינלאומיים. הדו"ח בן למעלה מ-250 עמודים ואחד ממוקדיו הוא מסמך שחיבר ההיסטוריון ד"ר לי מרדכי שאסף ביסודיות טענות לפשעים מכוונים של ישראל בעזה. לדבריהם, "גוף המחקר הזה סובל מבעיות מתודולוגיות מקיפות שפוגעות קשות באמינות ממצאיו".

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאנתניהו ראה את התוכנית של צה"ל והתפרץ על הרמטכ"ל: "זה לא מה שביקשתי"

  14/07/25 08:33

נכנס יותר סיוע מאשר לפני שבעה באוקטובר

החוקרים הם פרופ' דני אורבך, היסטוריון צבאי מהאוניברסיטה העברית; ד"ר יונתן בוקסמן, מומחה למחקר כמותי ועורך אקדמי; ד"ר יגיל הנקין, היסטוריון צבאי, ממרכז שלם ומכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון; ועו"ד יונתן ברוורמן, עורך דין לדיני לחימה. הדו"ח נכתב במסגרת מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן. "מחקר זה בוחן את הטענות לרצח עם שמבצעת ישראל לכאורה כנגד אוכלוסיית עזה במלחמת חרבות ברזל", כותבים החוקרים.

גדר הרצועה בבוקר השבעה באוקטובר צילום: Anas-Mohammed,Shutterstock

החוקרים כותבים כי הם "שואפים לבדוק את העובדות בזהירות ולהגיע למסקנות עצמאיות באמצעות בחינה של הנתונים והמקורות הישראליים, הפלסטיניים והבינלאומיים, הצלבת עדויות, איסוף מקורות ראשוניים, ניתוח סטטיסטי, וניסיון לברור בין תעמולה של הצדדים לבין עובדות". הטענות שנבדקו הן על הרעבה מכוונת של עזתים על ידי צה"ל, טבח במזיד והפצצות ללא אבחנה באוכלוסייה.

נציין כאן את ממצאי החוקרים לגבי טענת ההרעבה. אחרי דיונים ארוכים בנתונים ובמקורות, הארבעה כותבים בנחרצות כי "הטענות להרעבה טרם מרץ 2025 בוססו על נתונים שגויים, ציטוט מעגלי וכשל בביקורת מקורות". לדבריהם, "בפועל, בממוצע, ברוב אזורי הרצועה ולאורך רוב המלחמה, הכניסה ישראל לרצועה יותר סיוע הומניטרי מכפי שנכנס בשנים שלפני 7 באוקטובר". נזכיר כי במרץ האחרון הוחלט על עצירת הסיוע ההומניטרי, החלטה שהחזיקה כחודשיים. החוקרים "מבקרים בחריפות", כלשונם, את ההחלטה וכותבים כי היא הייתה "טעות קשה מבחינה מוסרית ומעשית".

למה ארגונים הומניטריים מפרסמים פייק?

חוץ מהתמודדות עם עצם הטענות, החוקרים מתעסקים בשאלה מדוע ישנה הטיה כה חריפה בהצגת הנתונים על ידי ארגונים הומניטריים, ארגוני זכויות אדם, כלי תקשורת, חוקרים אקדמיים וסוכנויות או"ם באזורי סכסוך, לרבות במלחמה הנוכחית. כשל "ההטיה ההומניטרית", קוראים החוקרים לבעיה, וכותבים כי "ארגונים האמונים על סיוע נוטים להאמין לנתונים אלרמיסטיים של בעלי עניין כדי לעצור את מה שהם רואים כאסון הממשמש ובא".

מחבלי חמאס ברצועת עזה. ארכיון צילום: Anas-Mohammed,Shutterstock

"במצבים כאלו", מאבחנים החוקרים, "כל ניסיון לכפור בנתונים באמצעות עובדות נראה כשערורייה מוסרית וניסיון נואל להמעיט בסבל הקורבנות". בין הכשלים שהם מציינים בשיטות העבודה של ארגונים ועיתונאים שונים הם כשל בביקורת המקורות, ציטוט מעגלי ואשליית ודאות.

הזילות במושג רצח עם

בסיום הדו"ח המקיף מתריעים החוקרים מפני זילות המושג "רצח עם", זילות בה הם נתקלו לאורך המחקר. "אין אנו יכולים שלא להביע את חששנו העמוק", כותבים החוקרים. "אם כל עימות צבאי אורבני אינטנסיבי יוגדר כרצח עם רק מפני שהוא גורם לסבל הומניטרי, תהיה לכך תוצאה הפוכה מכוונת המשפט ההומניטרי הבינלאומי. במקום לבלום תוקפנות ולמנוע זוועות, המושג 'רצח עם' יאבד את עוקצו ויהפוך לכלי ניגוח פוליטי ריק מתוכן. אל מול אסונות עתידיים יהפוך אובדן הרגישות למונח הזה לאליבי לרוצחים אמיתיים. כך, החוק הבינלאומי עלול להשיג את ההיפך הגמור ממטרתו – לאסונה של האנושות כולה".

(הרמטכ"ל זמיר בסיור ברצועת עזה, יולי 2025)