אנשי ימין רבים מיהרו לגנות את אירועי נערי הגבעות בבעל חצור, אך העיתונאי הסרוג קלמן ליבסקינד זיהה דבר נוסף בדרישה המתמשכת של ערוצי התקשורת לגינויים דווקא מצד אנשי ימין. בטורו השבועי ב"מעריב", הפרשן הבכיר פותח ומדגיש כי אלימות קיימת בכל מקום, ומי שטרח ליצור קטגוריה נפרדת של אלימות ביהודה ושומרון, מבקש להפוך אותה לנושא עצמאי ומרכזי: "מה האינטרס של מי שמבקשים להפוך את סוגיית "אלימות המתנחלים" לאירוע גדול, חשוב, כזה שמעסיק כל כך הרבה עיתונאים ומאלץ כל כך הרבה פוליטיקאים להתייחס אליו?".
יש אלימות בכל מקום - מנסים להפוך את אלימות המתנחלים לקטגוריה נפרדת
ההבחנה של ליבסקינד נוגעת גם לשימוש שעושה התקשורת באנשי ימין כדי לבסס את "אלימות המתנחלים" כסוגיה מרכזית: "השאלה השנייה היא מדוע ישנם כל כך הרבה אנשי ימין, אוהבי ההתיישבות, שממהרים ליפול בפח ולגנות, ולא מבינים שמישהו משתמש בהם כדי לפגוע בכל מה שכל כך חשוב להם".
נוער הגבעות, ארכיון, צילום: Kobi Gideon,Flash 90
העיתונאי הבכיר מוסיף כי אלימות פסולה תמיד, גם במצבים שבהם פחות נוח לגנות אותה. בהקשר ללובשי המדים, שלעתים מקבלים יחס רגשי שונה כשהם מותקפים, הוא מדגיש שאין מקום לאבחנה בין שוטרים לחיילים: "אם אסור להרים יד על חייל, למה שיהיה לגיטימי להרים יד על שוטר? שניהם לובשים את מדי המדינה, שניהם עובדי ציבור".
אלימות נגד שוטרים עברה בהעלמת עין בימי הרפורמה
כאן מגיע ליבסקינד לנקודה המרכזית שלו, ופורש שורה של אירועי אלימות כלפי שוטרים בתקופת הרפורמה המשפטית, במחאות הדרוזים – שבהן אף נחטפה שוטרת למספר שעות – ואירועים חמורים נוספים שלא זכו לאותו יחס תקשורתי כפי שניתן למעשי נערי הגבעות. להפך – לדבריו, מחאות הרפורמה אף התקבלו בתקשורת באהדה, או לכל הפחות נתקלו בהתעלמות גורפת: "זוכרים את המפגינים מטלטלים ניידת ומנסים להפוך אותה? זוכרים אותם מנסים להפיל פרשי משטרה מהסוסים שלהם?".
מחאה בקפלן, צילום: Avshalom Sassoni/Flash90
ליבסקינד מסכם כי הדרישה מציבור המתנחלים לגנות את אלימות נוער הגבעות, תורמת בפועל למיתוג של כלל המתנחלים כאלימים: "מעל פני השטח נותנים לך כאילו אפשרות לבדל את עצמך ממי שאתה מגנה – אבל מתחת לפני השטח יוצרים חיבור ביניכם. והחיבור הזה, שזורם מתחת לפני השטח, משפיע על המאזין הרבה יותר מהבידול שמעל".
בתת-מודע כל גינוי רק מחזק את הקשר לאירוע וממתג את החברה כאלימה
העיתונאי הוותיק מדגיש: "את המשחק הזה, לצערי, רבים מאוד מחבריי המתנחלים לא מבינים – והם שוב ושוב נופלים בפח. במתק שפתיים וברוחב יד מעניקים להם זמן מסך ואפשרות גינוי, וכל המרבה להחמיר בגינוי – הרי זה משובח ויוזמן לעוד אולפן. והם מאמינים שבכך הם מבהירים לציבור עד כמה הם לא שותפים ולא שייכים למעשים האלה".