האקדמיה ללשון עברית העלתה אתמול (ג') פוסט שהשאיר רבים מהקוראים - ובכלל רבים מחובבי העברית - בהלם מוחלט. בהודעתם, כתבו האקדמיה: "האקדמיה, למה אתם תמיד מתקנים את העברית שלנו? האקדמיה, תפסיקו להעיר לנו על טעויות! במיוחד עבור עוקבינו האוהבים־אך־מתוסכלים, אנחנו מציגים: מילים שחשבתם שהן טעויות ובעצם אין בהן שום בעיה!".
נרטב והקריב
בהודעתם הציגו האקדמיה 5 מילים שאפשר להגיד בעוד צורות: "התרטב: רבים מן הדוברים תופסים את 'הִתְרַטֵּב' כשגיאה (אולי משום שהפועל הזה שגור יותר בפי ילדים), אבל אין בו פסול: בעברית אפשר לומר גם נִרְטַב (בבניין נפעל) וגם הִתְרַטֵּב (בבניין התפעל)".
"הקריב במשמעות 'קירב': תאמינו או לא – אין בכך כל שיבוש, ושימוש אף זה מצוי בלשון המקרא: במקורו הפועל הִקְרִיב עניינו 'קירב', 'הביא קרוב אל', ומכאן 'הגיש', 'נתן מתנה' – בייחוד בהקשר של מתן קורבן לאל".
לגעת ובית
"לנגוע: לעומת צורת העתיד ייגע (יִגַּע) שבה הנו"ן נבלעת, בשם הפועל היא מתקיימת: לנגוע! לבית: שני הניסוחים 'הגעתי הַבַּיְתָה', 'הגעתי לַבַּיִת' תקינים. ולמען הסר ספק: אומנם גם למבנה "הגעתי הבית" אפשר למצוא סימוכין במקורות, אבל הוא איננו מתבקש מצד הדקדוק וגם איננו מקובל בעברית בת ימינו".
"קוראה: בפעלים מגזרת ל"א (אות השורש האחרונה היא אל"ף) סיומת הנקבה בהווה יכולה להיות ־ת או ־ָה: קוראת וגם קוראה (כמו גם מקנאת ומקנאה, מתחבאת ומתחבאה, ממלאת וממלאה)".