היועצת המשפטית לממשלה השתלחה הבוקר (ב') בנאום ארוך שנשאה בממשלה על התנהלותה בנושא חוק הגיוס והאשימה אותה בהמשך של "רפורמה שקטה", וכן תקפה את השר בן גביר בכך שהוא עושה פולטיזציה למשטרה, שתפקידה הוא א-פוליטי. לבסוף היא אף התייחסה לנושא המורכב של התקופה, בית הדין הפלילי בהאג, והצהירה כי מדינת ישראל לא מכירה בסמכותו.
חוק הגיוס: "ניסיון לעקוף את בג"צ"
"בהעדר חוק, מתן יחס שונה לבני הישיבות המיועדים לשירות מנוגד לעקרון השוויון ואינו חוקתי" אמרה היועמ"שית באופן חד משמעי הבוקר, והסבירה את התהליכים שעמדו בייסוד הצעת החוק העומדת בימים אלה על השולחן. היא הסבירה כי בשעה שיזמו את הצעת החוק, היא תמכה בה לגמרי, "אולם, המציאות היא שבעקבות המלחמה, צרכי הצבא גדלו משמעותית, הוצאות המשק התנפחו והנטל על המשרתים הוכבד באופן דרמטי. על כן הבהרתי, שלא ניתן לקדם חקיקה ממשלתית בנושא השוויון בנטל, במנותק מעמדת מערכת הביטחון או הצבא וצרכיהם".
"ייעוץ משפטי מקצועי אינו יכול להגן ,מבחינה משפטית, על מצב שבו ביד אחת הממשלה מגבירה את הנטל על המשרתים ומעצימה את הפגיעה בזכות לשוויון; וביד השנייה מקדמת חקיקה ממשלתית, בלי להתבסס על נתונים ביטחוניים וכלכליים עדכניים. והייעוץ המשפטי לממשלה בוודאי לא נתן יד ולא ייתן יד לניסיון לעקוף צו ביניים של בג"צ שהקפיא תמיכות כספיות או לרוקן אותו מתוכן מעשי" הסבירה מיארה את התנגדותה למהלך.
גיוס חרדים, צילום: Chaim Goldberg,Flash90
הרפורמה השקטה
בהמשך היא אף הסבירה כי השימוש של המדינה והצבא בעורך דין פרטי לצורך הייצוג בבג"צ מדאיג: "לו צלח ניסיון הממשלה, מי שהיה נותן הנחיות למשרדי הממשלה ולצבא היה עורך דין פרטי שנבחר ונשכר על ידי הממשלה. לא בכדי אמרתי כי דרך פעולה זו של הממשלה מהווה המשך של הרפורמה המשפטית, שנועדה להסיר בלמים ואיזונים מכוחו של השלטון. הגם שהפעם הדבר לא נעשה בחקיקה, זוהי בדיוק התוצאה שאליה כיוונה הממשלה בעניין הגיוס. תוצאה לפיה עורך דין פרטי הוא שיוביל את אופן ניהול האירוע המשטרי המורכב הזה". היא הסבירה כי את התהליך הזה ניתן לכנות "רפורמה שקטה".
לוין ובהרב מיארה, צילום: Yonatan Sindel/Flash90, Marc Israel Sellem/POOL
על בן גביר: "המשטרה לא שייכת לממשלה"
בהמשך היא טענה כי יש ניסיון מצד הממשלה לפוליטיזציה של השירות הציבורי, והמאבק בכך מתבטא בעיקר, לדבריה, במאבק לשמור את משטרת ישראל א-פוליטית. "במדינת ישראל לא הייתה אמורה להיות מחלוקת על חובתה של משטרת ישראל לפעול ללא שיקולים זרים ופוליטיים. זו הייתה אמורה הייתה להיות נקודת מוצא מוסכמת, שאינה נתונה במחלוקת, לכל תיקון לחקיקה המסדירה את פעולת המשטרה. כך גם חובתו של הדרג הפוליטי להימנע באופן מוחלט וגורף מלהתערב באופן פסול בפעילות המשטרה או לפגוע בשיקול הדעת המקצועי שלה".
"למרות זאת, כאשר תוקנה פקודת המשטרה בסוף שנת 2022, הצעתנו לכלול סעיף מפורש המעגן את חובת הממלכתיות של המשטרה נדחתה. העובדה כי במדינת ישראל הוחלט לדחות הצעה לכלול במפורש בחוק הוראה הקובעת את אופייה הא -פוליטי של המשטרה חייבת להדאיג כל אזרח. יובהר, משטרת ישראל שייכת לציבור וחבה חובת אמונים לציבור. המשטרה היא אמנם חלק מהרשות המבצעת, אך היא אינה המשטרה של הממשלה. השר הממונה על המשטרה מטעם הממשלה איננו מפכ"ל על. גבולות סמכותו צריכים להיות תחומים וגדורים. בפרט, נאסר עליו להתערב בפעילות אופרטיבית של המשטרה ובהחלטות קונקרטיות" תקפה את בן גביר.
השר איתמר בן גביר, צילום: Ben Hakoon/Flash90
בין הדין בהאג? לא מכירה בסמכותו
לבסוף התייחסה לבית הדין בהאג והדגישה: "מלחמתנו בטרור מוצדקת מאין כמותה. מוסרית ומשפטית. למדינה חפצת חיים, אין ברירה, אלא להתאים את הפעילות הצבאית לשדה הלחימה. א-סימטריה היא מאפיין מוכר של מלחמתן של מדינות דמוקרטיות מול טרור. האשמת מדינת ישראל בהפרת האמנה למניעת הפשע של השמדת עם היא מקוממת. התביעה שהגישה דרום אפריקה מופרכת; מעוותת לחלוטין את המושג 'רצח עם' ומביאה לזילות שלו".
בית הדין בהאג, צילום: oliverdelahaye,Shutterstock
"התייצבנו בבית הדין הבינלאומי לצדק, מתוך צדקתה של מדינה המקפידה לפעול לפי החוק הבינלאומי. מדינת ישראל היא מדינת חוק ותמשיך להגן על עצמה תוך כיבוד החוק. כידוע, עמדתה של מדינת ישראל היא כי החקירה שמנהל בית הדין הפלילי הבין-לאומי משוללת סמכות. ההחלטה של התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג לבקש הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון חסרת בסיס. ההשוואה בין הדרג המדיני שלנו לבין רבי המרצחים של החמאס היא ליקוי מאורות מוסרי. איננו נרתעים מלמצות את הדין עם אדם כלשהו, ואף עם ראשי הצבא והמדינה, בהתקיים חשדות מבוססים לעבירות על החוק. אנחנו בוחנים ונבחן באופן יסודי חשדות לפעולות לא חוקיות. איננו זקוקים לסיוע מן החוץ. נכון היה מבחינת התובע להמתין למיצוי ההליכים הפנים מדינתיים טרם קבלת החלטה. נכון היה לתת למדינת ישראל הזדמנות הוגנת בעניין זה".