בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בגיוס בנות דתיות לצה"ל, כך עולה מנתוני צה"ל. בעוד שבשנתון 2012 התגייסו פחות מ-1,600 צעירות דתיות לצבא, הרי שב-2021 מספרן עלה ל-2,682, המהוות כ-30 אחוזים מכלל בוגרות החינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) באותה שנה. זאת ועוד, בעקבות פרוץ המלחמה, בתוכנית "משרתות באמונה" של עמותת "אלומה" המסייעת לבנות דתיות המתגייסות לצה"ל, מדווחים על עלייה של פי חמישה בפניות מצד בנות דתיות המבקשות לעבור משירות לאומי לשירות צבאי.
חיילת קרבית, ארכיון, צילום: Yaniv Nadav/Flash90
היחס של נציגי הציבור הדתי לאומי לא השתנה
למרות מגמת העלייה בגיוס בנות דתיות, היחס של נציגי הציבור הדתי-לאומי ומוסדות החמ"ד כלפי תלמידות אלו לא השתנה. בשונה מההכנה לה זוכות חברותיהן לספסל הלימודים הבוחרות בשירות לאומי, והבנים הלומדים בחמ"ד המתגייסים לצה"ל. לבנות הבוחרות בשירות צבאי אין תמיכה מערכתית. לרוב, המידע על תהליכי הגיוס והמיון אינו נגיש עבורן, וחסרה הכנה תורנית והלכתית להתמודדויות הצפויות להן בשירות הצבאי.,
על רקע הפער בין המצב בבתי הספר שאחת מכל שלוש בנות בוחרת להתגייס לצבא ועמדת נציבי הציבור הדתי לאומי- והנהלת החמ"ד בנושא ערכה עמותת "אלומה, צעירים לשם שינוי" סקר מקיף בקרב הציבור הדתי-לאומי, במטרה לבחון לעומק את עמדותיו ביחס לסוגיית גיוס הבנות הדתיות לצה"ל. מממצאי הסקר, שנערך באמצעות חברת "אסקריא", עולה כי קיים פער ניכר בין הקו אותו מובילים נציגי המגזר בכנסת ובהנהלת החמ"ד בבתי הספר הדתיים, לבין עמדות רובו של הציבור הדתי-לאומי.
לוחמים קרביים, צילום: דובר צה"ל
למעלה מ-60 אחוזים רואים בגיוס בנות מסלול לגיטימי
כך למשל, בעוד שרק 15 אחוזים מהמשיבים בסקר התנגדו לגיוס בנות לצה"ל באופן גורף, הרי ש-68% מהם רואים בגיוס בנות מסלול לגיטימי (כאשר 35 אחוזים מהם ציינו זאת בתנאי שהגיוס יהיה במסלולים ייעודיים לבנות דתיות). 17 אחוזים נוספים אמנם הביעו התנגדות עקרונית לגיוס בנות, אך הסכימו כי יש לאפשר זאת במקרים חריגים.
יתרה מכך, למעלה ממחצית (51 אחוזים) מהמשיבים סבורים כי על בתי הספר של החמ"ד לפרוס בפני בת שבחרה להתגייס את כלל האפשרויות והאתגרים הכרוכים בשירות הצבאי, ו-37% חושבים שיש גם לתת לה כלים להתמודדות עם השירות.
מהסקר אף עולה כי לדעת המשיבים, לבנים דתיים קל יותר מאשר לבנות דתיות לשמור על רמת הדתיות במהלך השירות הצבאי. כמו כן, הם מעריכים כי קל יותר לשמור על אורח חיים דתי בתפקידים צבאיים שאינם קרביים, מאשר בקרב לוחמים ולוחמות. כך על פי "אלומה".