הדעות לא חלוקות לגבי הסימן הכי כיף של ליל הסדר - הרי הוא האפיקומן. המתח, החיפוש וכמובן בקשת המתנה על המציאה או מפח הנפש על חוסר ההצלחה, מניבות לילדי ישראל וגם מבוגריה, רגעים של משפחתיות ונחת.
בעוד שאצל משפחות אחדות נהוג שאב המשפחה מחביא את האפיקומן לצאצאים, ניתן למצוא גם בתי אב בהם ילדים הם אלה שאמונים על החבאת המצה הנכספת. אנחנו כאן לשים סוף למחלוקות ולקבוע אחת ולתמיד: מי צריך להחביא את האפיקומן?
אפיקומן, צילום: Hadas Parush/flash 90
דילמת האפיקומן: בשלב מאוחר התפתח המנהג שהילדים הם החוטפים
האם יש לכך תשובה? יצאנו לבדוק. במסכת פסחים מובא המשפט הבא: "תניא, רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים, בשביל תינוקות שלא ישנו". הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה ז, ג) הבין שמדובר בחטיפת המצה אחד מהשני. רק בשלב מאוחר יותר התפתח המנהג שהילדים עצמם הם החוטפים. בכל מקרה, המנהג נועד לעורר את הילדים, כדי שישתתפו בליל הסדר, שהרי עיקר המצווה הוא "והגדת לבנך". כך לשון ויקיפדיה.
הרב שם טוב גאגין ז"ל, כתב כי: "שמעתי שהאשכנזים מלמדים לגנוב האפיקומין ושלא להשיבו עד שיבטיח לו אביו איזה מתנה, אבל בין הספרדים לא נודע מנהג זה" וכתב שם בהערה: "רע עלי המנהג הזה להרגיל ולחנך את הילדים עודם בטל ילדותם לגנוב". מכך ניתן ללמוד כי המנהג היה שהילדים חוטפים את האפיקומן ולא האב.
הילדים "גונבים" ומחביאים לאב
לסיכום, המנהג שהיה במשך הדורות הוא כדי שהילדים יעוררו עניין בליל הסדר, הם יגנבו את המצה הנכספת ו"יתמקחו" איתה עם עורך הסדר, על מנת לקבל את מבוקשם. ניתן לשער שהחבאת המצה הייתה חלק מהמיקוח, ובכך ניתן להבין שהילדים החביאו את המצה מאביהם. מה שבטוח, גם המנהג שעורך הסדר מחביא לילדים וגורם להם לחפש ברחבי הבית, גורמת להם להישאר ערים ושמחים ומוסיף אור ורגעים בלתי נשכחים, כך שאין צורך לוותר על כך.