מלחמת מגן וחץ
מלחמת מגן וחץ

"לישראלים אין סבלנות, לאיראנים יש": אלו התרחישים לעימות עם איראן

למרות החששות מפני נקמה איראנית, איראן טרם נקטה בפעולה משמעותית. בשיחה עם "חדשות כיפה" מסביר פרופסור מאיר ליטבק מה הסבירות כי התקיפה אכן תקרה וכיצד, ולמה לדעתו תקיפה מלבנון היא התרחיש הגרוע ביותר

מוריה פריש מוריה פריש, חדשות כיפה 11/04/24 15:18 ג בניסן התשפד

"לישראלים אין סבלנות, לאיראנים יש": אלו התרחישים לעימות עם איראן
איראן תתקוף?, צילום: Mohasseyn,Shutterstock

מעל לשבועיים עברו מאז חיסולו של הבכיר האיראני מחמד רזא זאהדי על ידי ישראל. מאז החיסול, המשטר באיראן מאיים בנקמה חסרת תקדים ועוצמתית בישראל, שעל אף החששות טרם התממשה. פרופסור מאיר ליטבק מאוניברסיטת תל אביב מסביר בשיחה עם "כיפה" האם האיום אכן יתממש, איך היחסים עם ארצות הברית יכולים להשפיע, ומהו התרחיש הגרוע ביותר.

פרופסור מאיר ליטבק

פרופסור מאיר ליטבק צילום: באדיבות המצולם

לאיראנים יש סבלנות

"איראן לא רוצה להגיע לעימות ישיר", מצהיר פרופסור מאיר ליטבק, פרופסור בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב. ​הוא מסביר כי לאיראן יש מיליציות שיעיות ברחבי המזרח התיכון שתפקידן למות למען איראן. אבל הם עצמם "רוצים לפגוע בלי לסכן את עצמם". עם זאת, איראן לא תימנע מפגיעה בישראל. ההנחה הסבירה בעיניו היא פגיעה בשגרירויות ובקהילות היהודיות ברחבי העולם.

כזכור, בשישי האחרון חל יום ירושלים האיראני שהסתמן בישראל כיום זעם בו הנקמה האיראנית תצא לפועל. בישראל נערכו בדריכות, אך למעשה היום עבר בשקט יחסי. "לישראלים אין סבלנות", מבהיר פרופסור ליטבק, "לאיראנים יש סבלנות. הם יכולים לתקוף גם בעוד כמה חודשים". הוא ממשיך ומסביר כי ככל הנראה איראן לא תוותר על הנקמה: "ההשפלה שהם חטפו היא גדולה מדי. יש ביקורת חריפה באיראן למה הם שותקים ולמה הם לא הגיבו יותר. איראן היא דיקטטורה, וממשל דיקטטורי לא יכול לספוג השפלות. זה סיכון גבוה מדי מבית".

לחץ מבית, הפגנה באיראן

לחץ מבית, הפגנה באיראן צילום: Mohasseyn,Shutterstock

תקיפה ישראלית בשטח איראן: "לא פשוט"

הוא מסביר כי סבירות גבוהה שאיראן אכן תוציא לפועל פעולת נקמה כיוון שזוהי תפיסת העולם שלהם. "עין תחת עין, באותו קנה מידה שהם חטפו הם צריכים להחזיר". הוא מדגיש כי אינו יכול להעיד בוודאות על תקיפה אפשרית אך הסבירות שהם ינסו לנקום "גבוהה". "אולי הם יכשלו", הוא מרגיע אותי, "כבר היו דברים מעולם. הם ניסו לפגוע בשגרירויות ישראליות בעבר ונכשלו".

אמש (ד') מסר גורם אמריקני כי אם איראן תנקום בישראל, ארצות הברית לא שוללת שיתוף פעולה במתקפת נגד. אני שואלת האם לדעתו זה ירתיע את איראן, ופרופסור ליטבק עונה מיד "סביר שכן. ארצות הברית מאיימת עליהם". עם זאת, הוא סקפטי יותר לגבי פעולת נגד ישראלית בשטח המדינה האסלאמית: "זה לא פשוט לשלוח מטוסים לאיראן, זה לא מבצע פשוט. איראן היא רחוקה, והיא מדינה ענקית ומורכבת. זה לא כמו עזה". הוא ממשיך ומבהיר כי "ישראל לא רוצה להסתבך במלחמה עם איראן". זאת על רקע דבריו של שר הביטחון יואב גלנט השבוע: "מי שינסה לתקוף אותנו יתקל בהגנה חזקה, ומיד אחר כך בתגובה עוצמתית בשטחו".

התרחיש הגרוע ביותר - חיזבאללה

מה התרחיש הגרוע ביותר שאתה יכול לדמיין לעצמך?

"מלחמה כוללת ביננו לבין איראן או מלחמה כוללת ביננו לבין חיזבאללה" הוא עונה. וכשאני מתפלאת על ההשוואה בין איראן לחיזבאללה, הוא מסביר כי האיום מלבנון מיידי ודוחק: "לחיזבאללה יש אלפי טילים של חצי טון חומר נפץ שיכולים להגיע לכל מקום בארץ. תרחיש של מאות ואלפי הרוגים. אין לנו יכולת לבלום את זה. מערכות ההגנה הישראליות לא בנויות לבלום עשרות טילים כאלה".

ויותר גרוע מכך, הוא מסביר, איבדנו את התמיכה הבינלאומית בכלל ואת האמריקאית בפרט. "האמריקאים דורשים מישראל תשובה לגבי העתיד של עזה, וישראל מסרבת לתת תשובה. בעיני העולם, וגם בעיני האמריקאים, לא מקובל לחזור ולהקים ישובים". הוא ממשיך להסביר את הסיבות לאובדן התמיכה, "האמריקאים לא תומכים במדיניות שלנו במהלכה נהרגו 15 אלף אזרחים פלסטינים".

ביידן ונתניהו

ביידן ונתניהו, צילום: Amos Ben Gershom/GPO

אם אכן תיפתח מתקפה מלבנון, אנחנו יכולים לזכות בתמיכה בחזרה?

"יש כעס עלינו בעולם, ואי אפשר להגיד שזה ימחק מהר". אומר פרופסור ליטבק, ומנמק. "עשינו טעות. בתחילת המלחמה ישראל אמרה שלא תעביר מזון לעזה. קמה זעקה גדולה בעולם, אז העברנו סיוע. מה הרווחנו?" הוא שואל בכעס, "גם יצאנו רשעים וגם העברנו את מה שהתבקשנו".

סיוע נכנס לרצועה

סיוע נכנס לרצועה, צילום: Atia Mohammed,Flash90

לבסוף, אני חוזרת להתחלה ומתייחסת להיערכות הגדולה בישראל למתקפה איראנית, שטרם התממשה. אני שואלת אותו האם לדעתו היה צריך להיערך בצורה מסיבית כל כך שתרתיע את הציבור? הוא לא מהסס ועונה: "אשרי אדם מפחד תמיד. המדינה צריכה להיזהר גם אם הסיכוי לתקיפה בשטחה לא גדול. היא צריכה להתכונן".