לקראת יום העצמאות הקרב, נשאלת השאלה איך אנו אמורים לחגוג בזמן שחיילי צה"ל ממשיכים להילחם והחטופים עוד נמצאים בעזה ובכלל, עד כמה ראוי לשמוח בזמן משבר לאומי כה חמור. בדיוק על השאלות האלה עונה חוברת חדשה: "זיכרון ישראלי - הלכות, הצעות וביאור בעקבות מאורעות שבעה באוקטובר" שהוציא בית המדרש "למעשה". עורך החוברת, הרב עידו פכטר, מסביר בראיון ל"חדשות כיפה" מדוע יש צורך לקבע את ההנהגות בצורה הלכתית, מה למד מפסיקותיו של הרב עובדיה, מה היא הלכה ישראלית ולמה הוא לא חושש מדימוי "רפורמי".
מה זאת הלכה ישראלית?
שמונה פרקים יש בקובץ שעוסקים בשלל סוגיות שצפו מאז פרוץ המלחמה, הרב פכטר מסביר מדוע בכלל צריך לקבוע הלכות חדשות בנושאים הללו: "הלכה ישראלית זה לקחת את עולם ההלכה ולהתאים אותו למציאות הישראלית ומצד שני לקחת את החוויה הישראלית ולתרגם אותה להלכות תוך הבנה שהלכה זה כלי מאוד משמעותי שמבטא זהות ורעיונות במציאות" הוא אומר, "אם לישראליות ולציונות של רעיונות וערכים שהיא רוצה לבטא, אז צריך לעשות מעשה".
הרב פכטר מסביר כי הלכה ישראלית כבר קיימת מאליה ומזכיר את צפירת יום הזיכרון או העובדה שרוב מוחלט של הישראלים לא נוסעים ביום כיפור. "בשבעה באוקטובר חשתי שההוויה הישראלית נמצאת בזמן מאתגר, כאוטי וכואב ואנשים חיפשו לבטא את מה שעובר עלינו". הוא מספר: "היו דילמות, איך נקום מהשבר הזה, חיילים נהרגים ויש לנו חטופים, פתאום היו נשקים בכל מקום והיה צורך לממש את כל זה לביטוי מעשי בחיים שלנו ולא ידענו איך. אז אמרתי שזו תהיה המשימה הראשונה של בית המדרש שלנו - לתת דרך מעשית שתוכל לתת ביטוי לכל התחושות האלה".
"הרב עובדיה עשה את זה על במבה, אנחנו עושים את זה עכשיו"
הרב פכטר מסביר כי מבחינתו לא מדובר על קומה הלכתית נוספת על זו הקיימת וכי מדובר באותה הלכה. "זו פעולת הגשמה של ההלכה במציאות ימינו. זה כמו שאשאל איך צריך לשמור שבת במציאות שלנו או איך לשמור כשרות כשיש בשר מתורבת או מטבחים מודרנים" הוא אומר.
"זה כמו שהרב עובדיה יוסף שואל מה מברכים על במבה, הוא אומר שיש הלכה שקובעת מה צריך לברך על דברים מסויימים ועכשיו יש לי פה אוכל שלא הכירו אותו ונוצרת שאלה חדשה, הוא עשה את זה על במבה ואנחנו עושים את זה עכשיו. לכן זו לא קומה מעל אלא המשך אורגני של ההלכה שנבנית מתוך תורה שבכתב, תורה שבעל פה, ספרות חז"ל, ספרות השו"ת והיא ממשיכה ומתגשמת גם במציאות העכשווית".
הרב עידו פכטר, צילום: באדיבות נאמני תורה ועבודה
מה המשמעות המעשית של ההלכות?
"אנחנו קשובים למציאות ובאמצעות המסורת, מקורות חז"ל והמטען שלנו אנחנו מפגישים את זה עם המציאות ויוצרים נורמות. אנשים סביבנו נמצאים במצב אבל והלכות אבלות מצוות אותנו שבמצב אבל לא שואלים אדם 'מה שלומך?' או לא עושים דברים מסויימים. אז בואו נחשיב את עצמינו כאבלים ואז נדע איך להתנהג, מה להגיד ואז באות ההצעות איך לייחד את המציאות בה אנו נמצאים. זה לא רק להגיב למציאות שסביבנו, אלא מפגש שלה עם המקורות והמסורת ההלכתית ומזה נוצרות הנורמות".
השבעה באוקטובר, מעמד האישה וכשלא יורד גשם
אני שואל את הרב אם כל אירוע חריג שיקרה במציאות שלנו יקבל עתה ביטוי בהלכה הישראלית, בתשובתו הוא מדגיש את השוני שבין ההלכה שבזמן הגלות וההלכה כאן בארץ ישראל. "כל המטען, הרעיונות והמסרים של התורה וחז"ל מתגשמים עכשיו למעשה" הוא מוסיף, "ולכן כל דבר במציאות משפיע על ההלכה ועל איך שאנחנו מקיימים את המסורת שלנו. כל דבר שקורה במדינה שלנו, בין אם השבעה באוקטובר או דברים כמו מעמד האישה, הכל נכנס להלכה. מה קורה כשאין גשם? ההלכה קובעת סדר מסוים מה צריך לעשות ומי מתחיל להתענות".
"הרב עובדיה עשה את זה על במבה". צילום: Ari Dudkevitch/Flash90
כתופעה או אירוע ספציפי?
"גם אירוע ספציפי. ההלכה מדברת על מקרה בו גיס מגיע ותוקף עיר, מדברים על אירועים ספציפיים ומעצבים לאורם הלכה. השבעה באוקטובר לצערי הוא לא האירוע הראשון בהיסטוריה ושם עיצבו הלכה וכך גם עכשיו". הרב פכטר מחדד: "אנחנו לא מעצבים הלכה חדשה על בסיס השבעה באוקטובר, אנחנו לוקחים את כל המקורות שדיברו על אירועי זוועות ואסונות ואירועים קשים כמו בצורת או מלחמה ומפגישים את זה עם המציאות של ימינו, אומרים מה התרגום הנכון של המסורות האלו במציאות העכשווית".
"מה שמתאים לאברך בישיבה לא מתאים לחייל בצבא"
מקובל לחשוב שההלכה היא מסמך משפטי, אתם מביאים לתוכו גם רגשות סובייקטיבים
"גם בשולחן ערוך אתה יכול למצוא מקומות בהם יש התחשבות ברגשות הסובייקטיבים של האדם עצמו. אתה יכול לראות את זה בהלכות שבת שם מדברים על צער גדול או הפסד מרובה, אלו דברים שמחוברים למציאות הספציפית של האדם, יש התחשבות בהלכה גם במקומות כאלה".
"אני מאמין שכאשר מביאים הלכה למציאות הישראלית ומוציאים אותה מהמרחב של האדם הפרטי למרחב של עם ישראל כולו, אנחנו ממילא מרחיבים אותה למציאויות שלא הכרנו, מציאות של מדינה, של צבא, של ביטחון וכלכלה, דברים שלא הכרנו בעבר והיא הופכת ליותר מורכבת. ודאי שמה שנכון לגבי אדם פרטי לא נכון למדינה ומה שמתאים לאברך בישיבה לא מתאים לחייל בצבא, המרחב נפתח לעוד הרבה אפשרויות וממילא ההלכה צריכה לפתח שפה שתתאים למציאות כזו מורכבת".
צילום: צילום מסך
"לא חושב שמישהו יוכל למצוא משהו שסותר את השולחן ערוך"
אתה לא חושש מדימוי רפורמי שעלולים להדביק לזה?
"הבעיה של היום היא שאנשים לא קוראים את התוכן וישר מדביקים סיסמאות, לצערי זה חלק מרידוד השיח. מי שקורא תשובות של הרב עובדיה יוסף ולא יודע שמדובר בו היה יכול להגיד שיש כאן איזה חדשן שרוצה להחזיר אותנו לפסיקות של השולחן ערוך ורוצה להגיד לאנשים שהמנהגים שלהם לא נכונים ומשנה דברים".
"אני לא חושב שמישהו יוכל למצוא משהו בחוברת שסותר במשהו את השולחן ערוך" מוסיף הרב פכטר, "ההלכה הזאת לא אומרת 'ההלכה הקדומה לא רלוונטית בואו נשנה', להיפך, החוברת לוקחת את כל ההלכה הכתובה בשולחן ערוך ומגשימה אותה במציאות".