כבר לא נדיר כל כך לראות נשים לוחמות בשטח, אבל לוחמות דתיות הן עדיין מראה ייחודי. אז לוחמת דתייה עם כיסוי ראש? זה כבר משהו שחייבים להתעכב עליו. שאנל אהרון, מעצבת שיער בת 24 מאשקלון, לא ציפתה שתמונה אחת שלה עם כיסוי ראש ונשק תגיע לכל כך הרבה אנשים. התמונה צולמה במהלך אימון כיבוש בתים והחלה לרוץ ברשתות החברתיות. גם התגובות לא איחרו להגיע. "יש תגובות מרימות, ויש תגובות מחרידות. מישהי רשמה 'גם אני לקחתי את הנשק של בעלי והתחפשתי לזה בפורים'. נכון, זה עם לק, עגילים וכיסוי ראש, אבל מותר במילואים. זה תגובות נוראיות".
שאנל אהרון במילואים צילום: פרטי
"אח שלי דפדף בטיקטוק וראה את הבית שלנו עולה באש"
אהרון גדלה באשקלון במשפחה מסורתית והתחזקה עם השנים. כשהתגייסה לתפקיד לוחמת, לאחר מאבק ממושך בעקבות משקל נמוך ובעיה בריאה, היא עוד הייתה לובשת מכנסיים. החזרה בתשובה הסופית הגיעה אחרי השחרור. בשירותה הצבאי הייתה לוחמת בלביאי הבקעה (חטיבה 417), חי"ר קל בגבול ירדן. רק ב-18.2.2024 נקראה למילואים, לאימון שיכין אותה ואת שאר הלוחמים להחליף את הגדוד הנוכחי בלחימה. כעת היא מחכה לצו הבא שלה, זה שיכניס אותה לתוך שטח המלחמה.
ההחלטה לחזור שוב להילחם לא הייתה חד משמעית עבור אהרון. "הייתה לי התלבטות מאוד קשה", היא מודה, "יש חששות, זאת מלחמה". כתושבת אשקלון, היא פגשה את המלחמה מקרוב: "ביום הראשון של המלחמה נפל לנו טיל בחנייה של הבית. אפילו לא גיליתי דרך העירייה, אח שלי דפדף בטיקטוק וראה את הבית שלנו עולה באש. לא יכולנו לבוא ולראות מה קורה כי היינו סגורים בממ"ד אצל ההורים שלי. ביום למחרת הגענו לראות מה קרה והייתי בחרדות שיקפוץ עלינו מחבל. חששתי להגיע למילואים, עברו 5 שנים מאז שהחזקתי נשק".
שאנל אהרון בסדיר ובמילואים. "עברו 5 שנים מאז שהחזקתי נשק" צילום: פרטי
"התייעצתי עם רב אם לשים מכנסיים, כי זה יותר מבצעי"
בסופו של דבר, מי שעזר לה לקבל את ההחלטה להגיע למילואים היה הרב איתו התייעצה. "עשיתי שאלת רב והוא אמר לי 'תלכי לשלום, תחזרי לשלום. זה פיקוח נפש'. התייעצתי עם הרב גם אם ללבוש מכנסיים, כי זה יותר מבצעי. כשהחזקתי את הנשק הבנתי שזה המקום שלי - הרגשה של לוחם היא תמיד להיות לוחם". בניגוד להרבה זוגות, במקרה של אהרון היא הייתה זו שנלחמה ואילו בעלה נשאר בעורף: "בעלי לא יכול היה לסיים את השירות הצבאי שלו מסיבה אישית", היא מסבירה, "הוא היה בבית, זה היה לו קשה".
שאנל אהרון עם בעלה. "הוא נשאר בבית, היה לו קשה" צילום: פרטי
המילואים כלוחמת דתייה הפגישו את אהרון עם לא מעט אתגרים הלכתיים. "שבתות הן מאוד קשות", היא לא מכחישה, "את צריכה לעלות למשימות, להיות זמינה בקשר". וזה לא היה האתגר היחיד: "את מתעוררת בבוקר עם גברים. קמתי שעתיים לפני כדי להתארגן, לשים כיסוי ראש, לבדוק שהכול תקין. לפעמים לא הייתי מספיקה להתפלל בבסיס אז התפללתי בשטח בזמן שכולם כבר התחילו. מבחינת כשרות לא תמיד אכלתי, כי אנשים היו שמים אוכל שהם הביאו מהבית ליד האוכל של הצבא. זה היה קשה".
"אני מגדירה את עצמי גם כלוחמת עם נשק וגם לוחמת של הדת"
מאז פרצה המלחמה פרצה מחדש גם סערת גיוס החרדים. בימים אלו דנים מחדש על חוק הגיוס, ולאהרון - לוחמת שומרת דת ומסורת - יש מה לומר בנושא. "לדעתי כולם צריכים להתגייס כאחד", היא קובעת, "אני מגדירה את עצמי גם כלוחמת עם נשק וגם לוחמת של הדת. הייתי עם נשק בשטח וגם התפללתי בשטח, זה לא סותר. לדעתי אמור להיות צו גיוס לכולם, עם בחירה ואופציה לאנשים שבאמת לא מסוגלים. אני למשל לא הייתי חייבת להתגייס, כי אני נשואה ועם כיסוי ראש, ובחרתי ללכת כי אני רואה מה קורה במדינה שלי. כל אחד יכול לתרום".
כשאני שואלת אותה על שירות לאומי, היא לא פוסלת. "מאז שהפוסט עלה, מלא בנות התייעצו איתי אם להתגייס או לא. אמרתי להן שגיוס זאת חוויה, לטובה ולרעה. זה הופך אותך לאדם עצמאי ואדם אחר. מי שלא מרגישה שיש לה את היכולת, גם שירות לאומי זה בסדר, זה לא פחות חשוב. אני נלחמתי שיגייסו אותי, היה לי חשוב להיות לוחמת. לא רציתי להיות בג'וב, הרגשתי שאני לא מוכנה לשבת על כיסא. אבל יש בנות שזה לא מתאים להן, אני מכבדת כל החלטה".
"לפעמים לא הספקתי להתפלל בבסיס, אז הייתי מתפללת בשטח" צילום: פרטי
"להיות לוחמת לא נגמר בשלוש שנים שירות"
את רואה את עצמך ממשיכה לבוא למילואים גם כשיהיו ילדים?
"כן, לגמרי. זה נשמע אגואיסטי להשאיר ילדים בבית, אבל זה גם אגואיסטי להגיד 'טוב, יש לי ילדים אז אני לא אתרום את החלק שלי'. בחרתי להיות לוחמת, ידעתי שבעתיד אצטרך להמשיך למלא את התפקיד שלי. להיות לוחמת לא נגמר בשלוש שנים שירות".
אני חייבת לשאול אותך שאלה שמטרידה אותי מהרגע שראיתי את התמונה שלך. איך שמים כיסוי ראש עם קסדה?
היא צוחקת. "ואו, זה אתגר מטורף. כשאני צריכה לשים קסדה אני לא שמה כיסוי ראש גדול, אני שמה בובו נמוך שאפילו נותן לי תנוחה טובה עם הקסדה ומרפד לי את הראש".
אין היתר? הקסדה די מכסה את השיער.
"אני מאמינה שכן יתירו לי. במהלך אימון, בהפוגות, מורידים את הקסדה מדי פעם, אז אני העדפתי לשים את הבובו הנמוך כדי שלא יצא מצב שאני חס וחלילה חורגת מהדת. כמובן שבלחימה חייבים להיות עם קסדה נטו, לא חושבת שתהיה אופציה ב' בכלל. החיים יותר חשובים מאשר לכסות את הראש".
שאנל אהרון. קסדה עם כיסוי ראש צילום: פרטי