לרגל סיום הבחירות לראשויות המקומיות, רבים מתלבטים בשאלה איך מתארים אישה שנבחרה לכהן בראשות מועצה: ראש או ראשת? לפי החלטת האקדמיה ללשון אפשר ליצור צורת נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, ובכלל זה רֹאשָׁה ומִשׁנָה. החלטה זו נסמכת על המקורות העבריים העתיקים שבהם לנשים בעלות תפקיד יש תוארי תפקיד בצורת נקבה, כגון נביאה, מלכה ובעלה (בעלת האוב), וכמובן גם על העברית המודרנית בה לרוב רובם של תוארי התפקיד יש צורת נקבה, כגון נשיאה, חשבת, מדענית, שגרירה ואפילו קנצלרית.
ראשת העיר נתניה הנבחרת מריים פיירברג, צילום: Tomer Neuberg,Flash90
התואר "ראש" בתנ"ך ציין תפקיד
במקרא המילה 'ראש' כשהיא לעצמה מציינת תפקיד: "וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ לְכָל יִשְׂרָאֵל לִזְקֵנָיו וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו…" (יהושע כג, ב); "וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין" (שופטים יא, יא). אף כי קשה לנחש איך היה המשפט המקראי מנוסח אילו דובר באישה, אין זה מן הנמנע שהיו נוקטים "וישימו העם אותה עליהם לראשה ולקצינה", ואין הדברים דורשים דמיון וכוח המצאה מיוחדים.
"לעיתים נשים מרגישות זלזול בנקיטת לשון נקבה"
על פי המאמר של רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון, נשים לעיתים יעדיפו שיבטאו את תפקידם בלשון זכר, על מנת שלא יזלזלו בהם: "לעתים נשים מרגישות שעצם נקיטת לשון נקבה בשם התפקיד שהן ממלאות יש בה נימה של זלזול. תופעה זו בולטת בתארים עוזרת ומזכירה. וכך עוזרת לבעל תפקיד בכיר תעדיף לעתים להיקרא 'עוזר' כדי שלא יחשבוה לעוזרת בית, ומזכירה בכירה תבחר להיות 'מזכיר' ובלבד שלא יחשבוה לפקידה נמוכת דרג".
גולדה מאיר במהלך המלחמה, צילום: ארכיון המדינה
"אבל כאמור אין זה טבעה של לשוננו", כותבת גדיש, "על רקע זה החליטה האקדמיה ללשון ש'אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה'. ויודגש: החלטה זו לא נועדה להיענות לדרישה אידאולוגית כלשהי. האקדמיה מחויבת לכוון את התפתחותה של הלשון לפי טבעה. וכפי שראינו צורות הנקבה הן טבעה של לשוננו".