"אנחנו כאן כי אין לנו ארץ אחרת, אנחנו כאן כי אנחנו כיתת כוננות, אנחנו כאן כי אנחנו חקלאים, ואנחנו כאן כי צריך לבחור בבית": יוני (יונתן) יעקובי, בן 56, נשוי ואב לשלושה, הוא דור שלישי לחקלאים במושב מרגליות הממוקם במרחק 200 מטר מגבול לבנון. תחת איומי חדירה וירי טילים בחר יעקובי להישאר במושב שהפך לזירת קרב ולהציל מה שאפשר מהמשק החקלאי המשפחתי שכולל לול מטילות ומטעים נשירים.
"ידענו שאנחנו על גבול חם, שזה סוג של בלון שרק מתנפח ועתידו להתפוצץ", הוא מספר בראיון עם "חדשות כיפה". עם פרוץ המלחמה בנו ובתו גויסו למילואים, והוא עצמו, בתור סגן רבש"ץ היישוב וחבר כיתת הכוננות, חויל כדי להגן על הבית. הסכנה באזור בלתי נתפסת: "היו שלושה ניסיונות חדירה, אחד המחבלים הגיע כמעט עד לש"ג ורק אחרי שש שעות מרדף נמצא בחלקה שלי", אמר יוני. אזעקות נשמעות על בסיס יומי, שלא לדבר על ירי הכטב"מים, כאשר לוחם צה"ל נהרג מירי כטב"ם במקום. למרות זאת הוא, אשתו, בנו ואביו לא שוקלים לרגע לעזוב את מרגליות: "צריך לבחור בבית".
חבר כיתת הכוננות צילום: באדיבות המצולם, יונתן (יוני) יעקובי
איך מחזיקים משק חקלאי במצב כזה?
"יש לי שלושה תאילנדים שעזבו וחזרו. למרות שקיבלתי ממשרד החקלאות עוד ויזה, לא אביא עוד תאילנדים, כי אני לא יכול להיכנס לשטחים החקלאים שלי. אנחנו מחזיקים את הלול, אבל יש לנו כמובן בעיות קשות". הוא מציין רשימה של גורמים משפיעה על ירידה בהטלה - ביניהם הירי הסמוך, וקושי בהעברת מזון. "אנו אמורים לשווק את הלהקה, אבל אף אחד ממועצת הלול לא רוצה לבוא לפנות את התרנגולות. וגם מי יבוא להביא לכאן עופות חדשים?".
"אנחנו על הגבול של ההפסד"
לדבריו, "אנחנו על הגבול של ההפסד - לדעתי עניין של חודש, חודש וחצי, עד שההטלה לא תכסה את התערובת". עוד מספר יעקובי, "יש לי מטעים שמהשביעי לעשירי לא הייתי בהם, ורוב הסיכויים שיש לי שם נזק בלתי הפיך. אם לא אקטוף וארסס, המטע ילך לאיבוד".
יעקבי מתאר על אתגר נוסף - הפסקות החשמל התכופות, בגלל נפילות של מרגמות וירי של כוחותינו. "ההפסקה הארוכה ביותר נמשכה 48 שעות. חברת החשמל מגיעה לתקן ב-12 בלילה כשחשוך ויש ערפל. בלילות בהירים של ירח הם לא באים לגדר. אני מבין אותם, הם מפחדים על החיים שלהם".
גדר הגבול, סמוך למרגליות צילום: יוני (יונתן) יעקובי
10 לולים שנפגעו, 24 שטחי מרעה סגורים
הקשיים הללו לא מאפיינים רק את המשק של יוני: המלחמה בצפון פוגעת כמעט בכל ענפי החקלאות באופן חמור. לפי המידע שנאסף במשרד החקלאות ונמסר ל"חדשות כיפה", שטחי גידול רבים הוכרזו כמנועי קטיף מטעמי ביטחון. לפי הערכות המשרד, כ-20% בלבד משטחי הגידול של פירות במרחק 0-2 ק"מ, וכ-40% מהשטחים שבמרחק 4-2 ק"מ מגבול הצפון עדיין פעילים. נוסף לכך, כ-10 לולים נפגעו בצורה ישירה ועקיפה, ועוד 30 שטחי מרעה ניזוקו מתחילת הלחימה, כש- 24 שטחי מרעה "סגורים" מטעמי ביטחון.
לולנים בצפון שנפגעו עקב המלחמה זכאים לפיצוי במסגרת מתווה הפיצויים הייעודי ללולנים, שסוכם בין משרד החקלאות ורשות המסים. מלבד זאת, המשרד מסייע לחקלאים לשתול ולהעתיק שטחים ממקומות שאין אליהם גישה בשלל תמיכות. "אני רואה סוג של שינוי, היום שר החקלאות וכל הממשלה והמדינה מבינים מה ערכה של חקלאות על הגבולות, של חקלאי ששומר על האדמה שלו", אומר יעקובי.
מבינים את חשיבותה של החקלאות על הגבולות" צילום: יוני (יונתן) יעקובי
יחד עם זאת, הדרך עוד ארוכה. לטענת יעקובי, תהליך קבלת הפיצויים מסורבל ודורש בירוקרטיה רבה: "צריך בוגר אוניברסיטת ייל על מנת למלא את הטפסים הנדרשים. אף חקלאי לא הצליח למלא ולקבל את הפיצוי הזה. כל החקלאים בני 60 פלוס, לא יודעים למלא טבלאות אקסל".
"פורר וליברמן מבחינתי יותר גרועים מחיזבאללה"
כשאני שואלת אותו אם התקופה הזו גורמת לו להתחרט על בחירתו בענף החקלאות, הוא מפתיע ואומר שדווקא במלחמה הוא מסוגל לעמוד - אבל לא ברפורמה שהטילה הממשלה הקודמת על ענף הביצים: "אדון פורר וליברמן מבחינתי יותר גרועים מחיזבאללה", הוא אומר בזעם. "שר החקלאות שהרס לנו את הבריאות ואת החיים, הביא לנו רפורמה גרועה שמשרתת טייקונים ומתבססת על יבוא של ביצים. אבא שלי חקלאי, בן 84, כל יום עושה סיבוב בלול שלו. אם זה ימשיך ככה ייקחו לו את הלול".
"אני לא יכול לריב עם כל העולם. כמה יכול החקלאי על גבול הצפון, כמה?", הוא זועק. "אני מכיר אנשים שהמלחמה לצערי פתחה להם העיניים". יעקבי משתף בשיחה עם ידיד חקלאי, שפונה לטבריה: "הוא אמר לי: 'מה עשיתי במשך 60 שנה? איזה טיפש הייתי! מה אני צריך לגור שם על הגבול, בשביל מי ובשביל מה? היום אני יורד עם אשתי לקניון, שותה קפה, הולך לבריכה'. אין את זה במרגליות, אביבים, מנרה או משגב".
אתה חושב שיהיה לך דור המשך בחקלאות?
"אני דור שלישי של חקלאים, והייתי שמח שהבן שלי לא יהיה דור רביעי", אומר יעקובי בכאב. "נשארנו שבעה חקלאים במרגליות, מתוכם רק לשלושה יש דור המשך - בהם הבן שלי, אבל כשהוא יגמור את הצבא - לא אמליץ לו להיות חקלאי".
"אם לא הייתי אדם מאמין לא הייתי מתעסק בחקלאות"
יש בך אופטימיות לגבי העתיד?
"איך אמר בן גוריון - איפה שיעבור התלם, שם יעבור הגבול. אני אדם מאמין, ואם לא הייתי אדם מאמין לא הייתי מתעסק בחקלאות. מעז יצא מתוק - מהאסון הכבד הזה, אני מאמין שבסוף יבינו שהחקלאות היא ערך עליון ואולי בממשלה יחליטו לעזור לנו, ליישובי הגדר. אולי יעצרו את הרפורמה שהייתה אמורה להיכנס עכשיו ונדחתה", הוא מקווה. "מהבור הזה אנחנו יכולים רק לעלות. אני אפילו לא מבקש עזרה - רק אל תפריעו לנו. אנחנו אנשים מאמינים בצדקת הדרך, בסוף ננצח אין לנו ברירה אחרת".