השכולים השקופים "הוא אמר לי שנפל תלמיד מהישיבה שלי. שאלתי אותו רק שאלה אחת - 'זה אורי?'"

לצד ההורים, האחים ובת הזוג, סביב כל חייל או אזרח שנופל יש עוד מעטפת שלמה של אנשים שליבם נקרע. יצאנו לשוחח עם אלו שחווים את האובדן מקרוב, אך קולם לא נשמע - השכולים השקופים | שיחה עם ר"מ שכול

תהילה שינובר תהילה שינובר, חדשות כיפה 15/02/24 15:00 ו באדר א'

"הוא אמר לי שנפל תלמיד מהישיבה שלי. שאלתי אותו רק שאלה אחת - 'זה אורי?'"
הרב אליאב תורג'מן ואורי שני ז"ל ביום חתונתו, צילום: פרטי

הקשר של הרב אליאב תורג'מן ואורי שני ז"ל, קצין בגולני שנפל בקרב עם מחבלים בכיסופים, לא היה קשר רגיל של ר"מ ותלמיד. אפשר להבין זאת רק מלשמוע את הרב מדבר עליו - בהערצה, בגעגוע, בקול חנוק מדמעות. מסוג הקשרים שכל תלמיד חולם שיהיו לו וכל ר"מ שואף להגיע אליהם, והשניים האלו הצליחו. כשאני מסבירה לרב על הפרויקט שלנו, "השכולים השקופים", הוא מדהים אותי: "אני הטבעתי את המונח 'ר"מ שכול'", הוא מספר, "זאת ההרגשה שלי".

"זאת הייתה אהבה ממבט ראשון, נהיה לנו קשר מאוד מאוד קרוב"

הפעם הראשונה שנפגשו הייתה כשאורי היה בכיתה י' והרב לימד שיעורי אמונה בישיבה התיכונית שלו בדימונה. הוא אמנם התבלט כתלמיד סקרן וחרוץ, אך השיעורים שהתקיימו פעם בשבוע היו רק הבסיס לקשר הייחודי שלהם. כשסיים את התיכון אורי הלך ללמוד בישיבת רמת גן, אך באמצע השנה חווה משבר אישי קשה ועבר לישיבת דימונה, שם לימד הרב תורג'מן. "בצורה מיידית נוצר בינינו קשר", נזכר הרב, "זאת הייתה אהבה ממבט ראשון, נהיה לנו קשר מאוד מאוד קרוב". המשבר שעבר אורי והשיחות האישיות שקיים איתו הרב חיזקו את הקשר עוד יותר. "עם הזמן הוא הפך להיות תלמיד-חבר", כך מתאר אותו הרב לכל אורך השיחה שלנו.

גם בהמשך, כשאורי התקדם במסלול ההסדר והתגייס לסיירת אגוז, המשיך להתקיים הקשר. "כשהוא היה בדימונה הוא היה מגיע אליי הביתה, היינו לומדים הרבה ביחד. בצבא הוא היה מתקשר המון, מתייעץ איתי על דברים. בתקופה מסוימת הוא היה מתקשר כל שבוע. הייתי עושה לו 'מי שברך' אחרי הההבדלה". הקשר נהיה מורכב יותר כשאורי התחתן עם אשתו מרים ובמקביל הפך לקצין, אך השניים המשיכו לשמור על קשר טלפוני עם שיחות ארוכות.

"זאת פרידה גם לאשתי ולילדים, אורי היה דמות להערצה"

את הבשורה על נפילתו של אורי קיבל הרב ביום ראשון שאחרי שמחת תורה, רגע לפני שעמד להיכנס כחייל מילואים לאזור מסיבת הדמים למשימה קדושה של איסוף חללים. הקול החנוק ששמע כשענה לשיחת הטלפון של אביו הבהיר לו שמשהו קרה. האב, שהבין מהר מאוד את הסיטואציה, סירב לספר לו. "ביקשתי שרק יגיד לי אם זה מישהו מהמשפחה", הקשה הרב, מתוך דאגה לאחיו הקצין. "הוא אמר שזה מהישיבה אבל נדבר אחר כך, אז אמרתי לו - 'יש לי רק שאלה אחת - זה אורי?', ואז הוא התפרק בבכי. הבנתי שאני לא יכול לבכות עכשיו, אבל בתוכי כולי סערתי. החברים ראו שאני מחזיק את עצמי ושאלו אותי מה קרה, אמרתי שתלמיד מאוד קרוב שלי נהרג. אמרתי שאין לי מושג איך, אבל ידעתי שזה נעשה בקרב גבורה מטורף".

הקשר בין הרב לאורי ז"ל היה חזק כל כך, שהוא הפך לבן בית. "זאת פרידה גם לאשתי ולילדים", מודה הרב, "אורי היה דמות בבית, ממש. אשתו שלחה לי לא מזמן תמונה שלו עם הבן שלי שהיא מצאה בטלפון שלו. הוא היה דמות להערצה מבחינת הילדים שלי". את אשתו מרים הוא פגש פעמים רבות, עוד לפני החתונה וממשיך להיות איתה בקשר גם כיום. "הם לא הספיקו להגיע אלינו לשבת", הרב לא מסתיר את תחושת ההחמצה, "הזמנו אותם המון, אבל לא הספקנו".

הבן של הרב אליאב תורג

הבן של הרב אליאב תורג'מן עם אורי ז"ל. "היה דמות להערצה" צילום: פרטי

"אורי לא נעלם לנו מהחיים, הוא איתנו"

מדי פעם הרב מפסיק לדבר לרגע, לוקח אוויר או נחנק באמצע המשפט. הוא מתנצל, מנסה להחניק את הדמעות, ומודה שעדיין קשה לו לדבר על אורי. הוא לא היה בהלוויה, לא בניחום אבלים ולא בשלושים - מכיוון שהיה במילואים - אך ליבו היה שם כל הזמן, ועדיין. גם לקבר עצמו לקח לו הרבה זמן להגיע. "אני והמשפחה בקשר מאוד קרוב", מספר הרב, "אני ואבא של אורי, יהושע, מדברים על בסיס יום-יומי. יהושע לקח על עצמו משימות לאומיות בעקבות המוות של אורי, הקים את 'פורום הגבורה'. זה עוזר, הידיעה והאמונה שאורי לא נעלם לנו מהחיים, הוא איתנו".

ארבעה חודשים עברו מאז נפילתו של אורי ז"ל, צעיר מקריית ארבע - רק בן 22 בנופלו. כשאני שואלת את הרב האם הזמן באמת עוזר לרפא את הכאב, הוא עונה בתמציתיות: "הזמן עוזר להיות ממוקדים", כשהוא נחוש כמובן לנצח במלחמה. בנתיים, הרב ימשיך להנציח אותו בכל דרך. "אני מדבר עליו בלי סוף בכל מקום שאני הולך", הוא משתף, "אנחנו חושבים על מיזמים להנציח אותו, כל מיני דברים. אורי איתי בחיים, הוא לא הולך לשום מקום".